התרמילאים הישראלים בטיול הגדול - גיבוש עצמי בתוך הקבוצה

המחקר הנוכחי בוחן את תופעת המטיילים הישראלים הנודדים בקבוצות, ומנסה לברר מהי משמעות הקבוצות בעבור המטיילים ואיזה פונקציות אינסטרומנטליות וחברתיות הן ממלאות.

במסגרת המחקר נערכו שלושים ראיונות חצי מובנים עם מטיילים ומטיילות שנמצאו באמצע הטיול הגדול שלהם ושהו ב“מובלעת“ של התרמילאים בקוסקו, פרו. מניתוח הראיונות עולה כי התמות המרכזיות שמעסיקות את הישראלים הנודדים בקבוצות מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: תיאור אוניברסלי של תהליכים ותיאור המדגיש את הממד הישראלי. בקטגוריה האוניברסלית, המושגים המרכזיים שעלו היו הנדודים בקבוצה, הקבוצה כעולם של מראות, הקונפליקטים בקבוצה והמנהיגות הבלתי פורמלית. בקטגוריה של הישראליות נמצאה התייחסות למובלעות הישראליות, לערבות ההדדית ולתהליכי התהוות הקבוצות והתפרקותן.

תוצאות המחקר מלמדות על חשיבות הטיול הגדול כחלק ממסלול ההתבגרות המאוחרת של הצעירים הישראלים ועל תרומתו להתבגרותם, לפני המעבר לשלב הבא של מחויבות ואחריות. ניכר כי ההעדפה לטייל בקבוצות ישראליות מצמצמת את החשיפה לגלובליזציה ומשאירה רבים מהצעירים בתוך ה“בועה“ המוכרת. עוד עולה כי הטיול בקבוצה והאינטראקציות הבין אישיות המתהוות בה תורמים רבות לגיבוש הזהות של המטיילים.

מאמר זה מבוסס על עבודת הדוקטורט שכותרתה ציפורים נודדות בלהקות: המרחבים הקבוצתיים במסעות התרמילאים הישראלים. שנכתבה בבית הספר לפסיכולוגיה, באוניברסיטת סקרמנטו, קליפורניה.

 

מילות מפתח: תרמילאים, קבוצות טבעיות, התבגרות, תהליכים קבוצתיים, מטיילים ישראלים, גיבוש עצמי

 

ד“ר נועם בן אשר הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי ההתנהגות ובייעוץ חינוכי באוניברסיטת בן גוריון ותואר שלישי ( )Psy.Dבפסיכולוגיה במסלול לטיפול קבוצתי מאוניברסיטת סקרמנטו שבקליפורניה. הוא מורה לפסיכולוגיה בתיכון, מדריך מחוזי במדעי הרוח והחברה, ומנהל המרכז הלימודי־חינוכי “ללמוד בנועם“