בין הידוע והמתהווה, בין המרצה והמנחה - אתגרים בהנחיית קבוצות במרחב אקדמי

מרבית הלמידה באקדמיה מאופיינת בהוראה פרונטאלית, המבוססת במידה רבה על יחסים הירארכיים ואסימטריים בין המורה והתלמיד. על רקע זה, הניסיון המתמשך ליצור למידה התנסותית, שבה הידע מתהווה כחלק מהתהליך הקבוצתי, מציב אתגרים שונים בפני המנחים העוסקים במלאכה זו. כיצד ניתן “ליילד“ ולטפח תהליך קבוצתי חי, נושם ואותנטי בתוך מסגרת פדגוגית הירארכית?

המודל המתואר במאמר והאתגרים הכרוכים ביישומו מבוססים על התנסויות בהנחיית קבוצות במסגרת קורסים אקדמיים בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשבע השנים האחרונות. המודל מציג ארבעה אתגרים מרכזיים: הקמת הקורס כמרחב למידה אלטרנטיבי מול המוסד האקדמי (אתגר ההקמה), הדרישה למעורבות וחשיפה אישית מצד המשתתפים (אתגר הנוכחות), אתגר הלמידה הרפלקסיבית ( )Reflexive Learningשל הלומדים ואתגר כפל הכובעים של הסמכות (מנחה/ מרצה). המאמר מראה כיצד אתגרי ההקמה, הנוכחות, והאינטרוספקציה הולכים וקטנים עם התקדמות התהליך הקבוצתי, ולעומתם האתגר התפקידי של הסמכות, הכרוך במתח השורר בין תפקיד המנחה ותפקיד המרצה המגולמים שניהם בדמות אחת, מלווה את התהליך לכל אורכו. המאמר מציע כי הכרה באופי הפרדוקסלי של העבודה הקבוצתית במרחב אקדמי עשויה לסייע הן למנחה/מרצה והן למשתתפים בהתמודדות עם המורכבות הכרוכה בחיי קבוצה המתקיימת בתוך מסגרת אקדמית. לסיכום מצביע המאמר על חשיבות שילובם של קורסים מבוססי תהליך קבוצתי במערכת האקדמית, כיוון שבכוחם להרחיב ולאתגר את העקרונות הרווחים בה.

 

מילות מפתח: הוראה של הנחיית קבוצות, אקדמיה, למידה התנסותית, מודל למידה, למידת עמיתים, בניית קבוצה, רפלקסיביות, מורכבות תפקידית

 

ד“ר תמר איצקסון היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, חברת סגל בכירה בתכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס, ועמיתת הוראה במחלקות לחינוך ולניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ד“ר יעל בן דוד היא פסיכולוגית חברתית, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, חברת סגל בתכנית להתנהגות ופיתוח ארגונים בבית הספ