מקבץ - דצמבר 2020, גיליון 25.1-2

דבר המערכת

תקופה לא פשוטה עוברת בשנה האחרונה על העולם כולו. מגפת הקורונה שיבשה כמעט כל היבט של החיים, וכמובן שגם אנחנו, בעמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי ובכתב העת מקבץ, הרגשנו את השפעותיה. אנחנו מקווים שקוראינו צלחו את התקופה בבריאות טובה וללא ימי בידוד ארוכים. למרות הקשיים היה חשוב לנו להגיש לכם גיליון נוסף של כתב העת, וכעת אנו שמחים להציג בפניכם גיליון כפול, הכולל שמונה מאמרים וסקירה של ספר. לשמחתנו, הקורונה לא פגעה בזרם המאמרים שהגיעו אלינו, ורבים גם ביקשו להתנדב כסוקרים. עם זאת, לאור ריבוי המאמרים ועלויות הפרסום הגבוהות, נידרש בעתיד להגביל עוד יותר את אורכם של המאמרים. המעוניינים להגיש מאמר - אנא שימו לב למגבלות האורך החדשות המפורטות באתר העמותה. יתר על כן, אנו שוקדים על האפשרות להפוך את מקבץ לכתב עת דיגיטלי בלבד.

שני המאמרים הראשונים בגיליון עוסקים במגפת הקורונה, ובוחנים בזמן אמת אתהשפעותיה תוך ניסיון להבין מה ניתן ללמוד ממנה, בעודה מתרחשת, על העבודה הקבוצתית.

המאמר "זום אין קורונה" של ד"ר אפרת ציגנלאוב ואלה סטולפר חוקר תופעות ייחודיות שהתרחשו במספר קבוצות בעקבות המעבר הפתאומי מהנחיית קבוצות במעגל פנים־אל־פנים אל פורמט מקוון של מפגשים קבוצתיים בזום. המאמר מדגיש את תפקיד מנחה הקבוצה כ״מארח״, ואת ההשפעות של המרחק הפיזי על האינטימיות הרגשית בקבוצה. בנוסף הוא מציע זווית קלינית ותיאורטית חדשה להתבוננות על העבודה הקבוצתית המקוונת.

המאמר "על תקווה בימי קורונה״ של ד״ר אופיר לוי מנסה להמחיש את הפוטנציאל התוך־נפשי והמעשי שתופעת התקווה מציעה בעת ההתמודדות עם מגפת הקורונה. המאמר מסתמך על ממצאים קודמים בנושא תפקידה הטבעי של "תופעת התקווה״ בתקופות של מצב טראומתי מתמשך, ומגדיר את תקופת הקורונה כטראומת המונים.

המאמר של ד״ר נורית גפני עוסק בטראומה מכיוון אחר, ובוחן "תרגול צ'י גונג קבוצתי ממוקד טראומה ואובדן כמרחב לחיבור והנעה מחודשת״. הצ'י גונג הוא תרגול שצמח בסין בתוך הרפואה המסורתית, כעמדה המאחדת בין גוף, נפש, סביבה וזמן. הוא מכיל אפשרויות של טיפול בטראומה דרך "שפת הגוף״ ויצירת מרחב של חיבור והנעה מחדש. המאמר מרחיב את הידע הקיים בנושא האפשרויות לשימוש בתרגול צ'י גונג במסגרת הטיפול הקבוצתי.

המאמר "ממונופול לרב שיח״ של עידית רוזנבאום הראל וד״ר תמר שגיב עוסק באפשרות שארגונים ייקלעו למשבר כתוצאה מאובדן המרחב הפיזי ומרחב הזמן בעידן הדיגיטלי. הוא מציג מקרה מבחן של חברה פיננסית ותיקה שעברה תהליך פיתוח בלוויית ייעוץ אשר התבסס על עקרונות האנליזה הקבוצתית והעבודה עם קבוצות בארגון. מוסדות אקדמיים שונים בארץ ובעולם עושים בשנים האחרונות ניסיונות מתמשכים ליצור למידה התנסותית שבה הידע מתהווה כחלק מתהליך קבוצתי אותנטי. במאמר "בין הידוע והמתהווה, בין המרצה והמנחה״ מתארות ד״ר תמר איצקסון וד״ר יעל בן דוד את התנסותן כמנחות קבוצות בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מאמרן קורא להכרה באופי הפרדוקסלי והמורכב של העבודה הקבוצתית במרחב האקדמי.

נקודת מבט מעניינת נוספת על קבוצות מציע המאמר "התרמילאים הישראלים בטיול הגדול״ של ד״ר נועם בן אשר, המרחיק את המבט לתופעת המטיילים הישראלים הנודדים בקבוצות. באמצעות ראיונות חצי מובנים שהתקיימו עם מטיילים ומטיילות באמצע הטיול הגדול שלהם בפרו מנסה המאמר לברר מה המשמעות של הקבוצות הללו בעבור המטיילים,ואיזה פונקציות אינסטרומנטליות וחברתיות הן ממלאות.

כיוון אחר של הרחבת הגבולות של התהליך הקבוצתי מציג המאמר "כל הקבוצה במה״, שכתבו נפתלי שם טוב, אשרת מזרחי שפירא, וד״ר שושי קיסרי. המאמר הדן בהתפתחות התפקיד בקבוצת תיאטרון פלייבק על פי מקנזי וליווסלי מציג דרכים להרחבת גבולות התהליך הקבוצתי באמצעות יצירת קשר בין התפקידים הקבוצתיים של המשתתפים בקבוצה ובין התהליך המשחקי והמבע התיאטרוני המתקיימים במפגשיה.

המאמר "מה בין אשמה ואחריות?״ של מיכל שיוביץ מתמקד בהתרחשות פנימית, ומאיר את הקשר בין עבודה קבוצתית ובין תהליכים תוך־אישיים שהפרט עובר. הוא בוחן את השוני בין התפתחות של רגשות אשמה ובין צמיחה של מרחב נפשי המסוגל לקיים יחסי אחריות, ומסמן את האזור הנפשי המכיל פוטנציאל להתפתחות מן האפשרות האחת לאחרת.

לבסוף, ד״ר אסתר אבנון־כלב סוקרת את הספר נעשה ונשמע: לחוות וללמוד פסיכודרמה וטיפול קבוצתי, מאת ד״ר יהודית ריבקו. הספר המגולל את סיפור התפתחותה של קבוצת הכשרה פסיכו־חינוכית, ומראה כיצד הפעולה הפסיכודרמטית והפעילות מתחום התרפיה בהבעה וביצירה מדגימות מושגים תיאורטיים מעולם הקבוצות.

אנו מאחלים לכם קריאה מהנה!

טל אלון וד"ר דניאל ווייסהוט