מקבץ נובמבר 2022, גיליון 27.1-2
תוכן
דבר המערכת
אנו שמחים להשיק את הכרך ה-27 של מקבץ - כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי, המזמין להתבוננות עומק מגוונת על העבודה המורכבת של הנחיית קבוצות עם בני נוער בסיכון. גיליון כפול זה נולד לפני כשנתיים, כשצוות הטיפול בכפר הנוער נירים פנה אל מערכת מקבץ והציע שיתוף פעולה שיפתח מרחב לחשיבה וכתיבה בנושא עבודה קבוצתית עם נוער בסיכון, וימלא חלק מהחוסר הקיים בספרות מקצועית בתחום זה. מערכת מקבץ צירפה אל שורותיה את ד"ר חגית שחר־פרירא, המדריכה את צוותי המנחים בנירים, וכבר מספר שנים מסייעת להם להפוך את הידע שהם צוברים בשטח למחקרים כתובים. לפני כשנה הוצאנו קול קורא שהזמין מנחים ומנחות נוספים העוסקים בתחום להציע מאמרים בנושא, וכך נאספו תשעה מאמרים המוצגים כולם בגיליון מיוחד זה.
המאמרים מציגים באופן חשוף את ההתמודדויות של מנחים עם התהליכים האישיים והקבוצתיים רבי העוצמה שמתרחשים ב"כאן ועכשיו" של קבוצות מסוג זה, ומציעים דרכי התמודדות איתם. דרכים אלה לקוחות ממתודות שונות ומגוונות, ומיושמות ברגישות ובהכלה, במקצועיות ובהתמדה, ובעיקר בהתאמה לחברי הקבוצה וליכולותיהם. הכותבים מציגים את ההמשגה והחשיבה העומדות בבסיס שיקולי ההנחיה שלהם, ומאפשרים התבוננות מעמיקה ומעשירה על אירועים ותהליכים משמעותיים.
המאמר של אורן רמות ורינת טולדנו, "הקפצה: תהליך קבוצתי מואץ בעבודה עם נוער בסיכון", מתאר תהליך קבוצתי מואץ וקצר מועד שפותח בקבוצה בינונית לנערים בקצה רצף הסיכון בכפר הנוער נירים. ההקפצה התגלתה כמענה הנכון ברגעים שבהם היה צורך להיחלץ ממצבים קשים של תקיעות ופוגענות. המאמר מתאר את ההקפצה ככלי הנחייתי שמאפשר לתכנים הלא־מדוברים בקבוצה לעלות לשיחה פתוחה בין הנערים לבין עצמם, ובינם לבין הסגל החינוכי והטיפולי.
מאמרה של ענבל זלמן פנונו, "סטודיו פתוח כמכל קבוצתי מארגן לנפש", מציג זווית אחרת של התבוננות על עבודה טיפולית בכפר הנוער נירים באמצעות מתודה של "סטודיו פתוח". מודל עבודה זה, שמקורו בעולם הטיפול באמצעות אומנות, הוא סוג של "מרחב ביניים טיפולי" המצוי על הרצף שבין עבודה פרטנית לטיפול קבוצתי. המאמר בוחן את תרומתו של הסטודיו הפתוח להתפתחותם של הנערים, ומציג תובנות חדשות על משמעותו כמרחב המתקיים בין הפרט לקבוצה, ומתפקד כמכל קבוצתי מארגן לנפש.
משתנה משמעותי נוסף בהנחיה הוא העבודה המשותפת של צמדי מנחים. מאמרן של יפעת זעירא ברש"ח והללי פסח, "א־סימטריה בקו־הנחיה של קבוצות נוער בסיכון על־ידי עובד סוציאלי ואיש חינוך", מנתח את היחסים בין צמד מנחים בקבוצה לפיתוח רגשי שהתקיימה בכפר הנוער נירים, שכל אחד מהם הגיע מפרופסיה אחרת - האחד מדריך אישי שעבד עם הקבוצה ביומיום והאחר עובד סוציאלי. המאמר מציג את האתגרים שעלו במפגשים בין שתי הפרופסיות שנשענות על תפיסות עולם שונות, מונה שלושה סוגים של מתחים שמאפיינים את עבודת הקו, ומציג גם את התרומה של השונות בין המנחים להצלחת התהליך הקבוצתי.
שני מאמרים בגיליון כפול זה מציעים זוויות התבוננות שונות על העבודה הקבוצתית בשטח. מאמרו של חיים ליבנה, "טיפול שטח אתגרי קבוצתי בשירות המבחן לנוער", מסכם פיתוח ויישום של דרך התערבות חדשה בקהילה שבמסגרתה יוצאות קבוצות לפעילות אתגרית בשטח בלוויית צוות ההנחיה של הקבוצה, ובתוספת צוות שטח. המאמר מציג את יסודות התוכנית ושלבי העבודה בה, ומונה את היתרונות של היציאה לשטח בקבוצות של נוער עובר חוק. הוא מראה כיצד היציאה לשטח פותחת בפני המשתתפים הזדמנויות טיפוליות ושיקומיות שנובעות מתוך ההתמודדות עם האתגרים הפיזיים, הרגשיים וההתנהגותיים שמציב המסע האתגרי.
במאמרם של הגר סנש וצחי קלרפלד, "כשהמכל הקבוצתי נסדק: החזקה והכלה במסע אתגרי במדבר", הם מתארים אירוע שהתרחש במסגרת מסע שטח של כפר הנוער נירים. במהלך המסע "התבצרה" לפתע חברת קבוצה וסירבה לזוז ממקומה במשך מספר שעות. בתיאור ההתמודדות עם הקושי שנוצר מציג המאמר מודל בן חמישה שלבים לטיפול במשבר בקבוצה. התמודדות זו מדגימה את הכוח של פונקציית ההנחיה לבצע התמרה מתהליך של התפרקות למהלך של התארגנות המאפשר לקבוצה לצלוח משבר, ולהשתמש בו כדרך לגדול ולפתח מכל קבוצתי מיטיב בעבור כלל חברי הקבוצה.
אתגר מסוג אחר, שאף הוא התקיים ב"תנאי שטח", מציגים שלמה קריידי וד"ר דניאל ווייסהוט במאמר "כשהעבר פוגש בהווה: תהליכים של הזדהות השלכתית בקבוצה של נוער חרדי נושר". המאמר מתאר קבוצה טיפולית קצרת מועד של בני נוער חרדי נושר שנועדה לספק לנערים סביבה משותפת, ולהעניק להם ביטחון ותמיכה בהתמודדותם עם חיי היומיום המורכבים שלהם. המאמר מנתח משבר שפקד את הקבוצה, מדגים תהליכים של הזדהות השלכתית שקרו בה, ומראה כיצד התרחשותם בקבוצה קשורה לכך שהמנחה והמשתתפים הגיעו מאותה קבוצת שוליים.
היבטים של השתקפות והזדהות נידונים גם במאמרה של אילת זהבי, "'הרם עוגן': יישום עקרונות האנליזה הקבוצתית בקבוצת נוער בסיכון והשפעתם על המפגש בין רגשות למילים. מאמר זה מתאר הנחיה של קבוצה דינמית של נוער במסגרת חוץ־ביתית פנימייתית. הוא מבוסס על ראיונות שנערכו עם חברי הקבוצה, שמהם עלה כי הקבוצה העניקה מרחב משמעותי להמשגה במילים של רגשות החניכים. המאמר מנתח את ההתרחשות בקבוצה דרך שלוש תמות נבחרות מתחום האנליזה הקבוצתית: הכאן והעכשיו, אחאים בקבוצה, והיכל המראות.
במאמרה של נועה פטרושקה אפק, "עבודה קבוצתית ביקורתית במרחבים דיפוזיים: סיפור ההקמה של קהילת הלביאות", היא מתארת קהילה המטפלת בכלים קבוצתיים באימהות צעירות חסרות עורף משפחתי ובילדיהן. הטיפול ניתן במרחבי ההתערבות "של החיים", שאותם היא מגדירה כמרחבי עבודה דיפוזיים. המאמר נכתב מתוך פרספקטיבה ביקורתית־ פמיניסטית, ומציג את הקשיים של הצעירות הנמצאות בהצטלבות של מיקומי שוליים, את פוטנציאל השינוי הטמון בתקופת החיים שבה הן נתונות, ואת המענה שהקהילה מספקת, כמרחב מיטיב שיכול למנוע העברה בין־דורית של טראומות.
את המאמר האחרון בגיליון, "כיצד ניתן לראות בתוך כל הרעש? מודל עבודה להדרכה קבוצתית למנחי קבוצות לנוער בסיכון", כתבה ד"ר חגית שחר־פרירא, שהיא גם עורכת־ אורחת של גיליון זה. המאמר מציג מודל של עבודה בהדרכה קבוצתית מתמשכת למנחי קבוצות שעובדים עם נוער בסיכון במסגרות חוץ־ביתיות. המודל מראה איך אפשר להחזיק את מכלול הרעשים והרגשות שנכנסים אל תוך חדר ההדרכה, להפריד בין חומרי החוץ לחומרי הפנים, ולעזור למודרכים לנכוח ב"כאן ועכשיו" הקבוצתי באופן שיעזור להם להתפתח כמנחים. המאמר ממחיש את המורכבות של עבודת ההדרכה, ומראה שלמרות התנועה הרגרסיבית שמתחוללת לעיתים בקבוצת ההדרכה, יש בכוחה להוביל את המודרכים לתנועה של התפתחות וצמיחה.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה!
ד"ר חגית שחר-פרירא (עורכת אורחת), טל אלון וד"ר דניאל ווייסהוט (עורכים)
***
פתח דבר - כפר הנוער נירים
על פי דו"ח מבקר המדינה, בישראל חיים היום יותר מ-110 אלף בני נוער וצעירים בסיכון גבוה שמצבם מסכן אותם ואת סביבתם. פעמים רבות הישגיהם הלימודיים של נערות ונערים אלה נמוכים, הם סובלים מבעיות רגשיות וחברתיות, והתנהגויותיהם העברייניות עלולות לפגוע פיזית בהם ובאחרים.
עמותת נירים קמה ב-2003 לזכרו של רס"ל ניר קריצ'מן ז"ל, שנהרג באפריל 2002, בפעולה של שייטת 13. מטרת העמותה, הפועלת בחסות שייטת 13, היא לשמש כנושאת הדגל בכל הנוגע לחינוך למצוינות של נוער בסיכון גבוה. מאז הקמתה יוזמת העמותה תוכניות חינוכיות טיפוליות המעניקות מדי שנה, למאות בני נוער, הזדמנות נוספת, לעיתים אחרונה, לחזור אל חיק החברה הישראלית כאזרחים שבכוחם לתרום לעצמם, למשפחותיהם ולמדינה.
העמותה מציבה רף גבוה - היא שואפת להביא את החניכים למצב שבו הם משלימים בגרות מלאה, מתגייסים לשירות ערכי ומשמעותי בצה"ל, מגלים מעורבות חברתית, ומתקדמים בהתפתחותם האישית. כדי להשיג את המטרות הללו מפעילה העמותה תוכנית חינוכית- טיפולית ייחודית, הפועלת בשתי מסגרות משלימות: -
- כפר הנוער נירים - מסגרת חוץ־ביתית הפועלת תחת חסות הנוער של משרד הרווחה, ומיועדת לכ-110 בני ובנות נוער בסיכון גבוה בגילים 18-14.
- נירים בשכונות - תוכנית שפועלת בכ-20 רשויות ברחבי הארץ, ומגיעה לכ- 800 נערים ונערות במצבי סיכון בקרב אוכלוסיות מוחלשות.
נדבך מרכזי בתוכנית הטיפולית הוא הקבוצות הרבות והמגוונות שהיא מפעילה, החל מקבוצות מובנות ופסיכו־חינוכיות ועד לקבוצות תהליכיות לטיפול ביחסים בין־אישיים וקבוצות טיפוליות הפועלות בגישה פסיכודינמית. מטרת הקבוצות היא ליצור בעבור הנערים והנערות מרחב מרפא של אמון וצמיחה, שבו הם מקבלים וגם נותנים משוב. הקבוצות מציעות לנערים, שרובם לא חוו יחסים ראשוניים מיטיבים, חוויה של גדילה והתחזקות.
לצד העבודה הקבוצתית רחבת ההיקף, וההדרכה שהמנחים והמנחות מקבלים, מובילים חברי הסגל בנירים תהליכים של כתיבה שבמסגרתה מומשגת העבודה הקבוצתית ומתועדת. כחלק מתהליכי המשגה אלה נוצר שיתוף פעולה בין עמותת נירים לבין כתב העת מקבץ, והשותפות הזו הולידה את הגיליון המיוחד הזה. אנו תקווה שהגיליון יעלה תרומה משמעותית לחייהם של נערים ונערות המנסים בכל כוחם לפלס את דרכם לחיים של משמעות וצמיחה, ולאנשי הסגל שמקדישים את מיטב מרצם לתמיכה בהם, לליוויים ולסיוע להם.
צחי קלרפלד
מנהל תחום טיפול כפר הנוער נירים
