כיצד ניתן לראות בתוך כל הרעש? מודל עבודה להדרכה קבוצתית של מנחי קבוצות לנוער בסיכון

 

המאמר מציע מודל עבודה של הדרכה קבוצתית מתמשכת למנחי קבוצות העובדים עם נוער בסיכון במסגרות חוץ־ביתיות. המודל מאפשר להחזיק את מכלול הרעשים והרגשות שנכנסים אל חדר ההדרכה, ומסייע למודרכים לנכוח ב"כאן ועכשיו" הקבוצתי ולהתפתח כמנחים. קבוצת ההדרכה מורכבת מאנשי סגל שהם חלק מצוות רחב יותר, העובדים ביחד לפני מפגש ההדרכה ואחריו. כתוצאה מכך, חומרים מן החוץ חודרים אל תוך המפגש, והופכים לחלק מחומרי העבודה. המודל המוצע בנוי כתהליך בן חמישה שלבים: השלב הראשון הוא מרחב הכניסה אל תוך ההדרכה; אחריו מודרך אחד או שניים מציגים קבוצה לדיון; אז מוזמנת הקבוצה לחשוב על הקבוצה שהוצגה ולהדהד אותה (רברי); אחר כך מתקיימת עבודה עם הכאן ועכשיו הקבוצתי; ובשלב האחרון מוזמנת קבוצת ההדרכה למרחב יציאה. המודרכים עוברים בקבוצה תהליך התפתחות שמלמד אותם להפריד בין חומרי החוץ והפנים, ומסייע להם לבצע עבודה טובה יותר כמנחים. לצד ההצלחה, פעמים רבות העבודה בקבוצת ההדרכה מתאפיינת בתנועה רגרסיבית המשאירה חומרי גלם בלתי מעובדים ומציפה כאבים בלתי פתורים. המאמר מציג סקירת ספרות בנושא הדרכת קבוצות, ומצביע על מחסור במאמרים העוסקים בהדרכה קבוצתית למנחים של קבוצות לנוער בסיכון. בהמשך מוצגת וינייטה מתוך מפגש הדרכה שמתארת את העבודה במרחב הכניסה אל תוך ההדרכה, וממחישה את המורכבות המאפיינת עבודה מסוג זה.

 

מילות מפתח: הדרכה על קבוצות, נוער בסיכון, הנחיית קבוצות, מסגרות חוץ־ביתיות, מרחב כניסה, מודל עבודה

 

ד"ר חגית שחר-פרירא, PhD , היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, מרצה ומדריכה; מנהלת התוכנית להנחיית קבוצות באוניברסיטת חיפה; מורה בתוכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני: גישה פסיכואנליטית־מערכתית, ומייסדת ומנהלת של "מקום לחיבורים" בקרית טבעון. עורכת־אורחת של גיליון זה של מקבץ.