סטודיו פתוח כמכל קבוצתי מארגן לנפש: טיפול קבוצתי באמצעות אומנות בפנימייה לנוער בסיכון

 

סטודיו פתוח הוא מודל עבודה שנולד בעולם הטיפול באמצעות אומנות ונמצא בשימוש במסגרות מגוונות. מודל זה מציע סוג של מרחב ביניים טיפולי הממוקם בין עבודה פרטנית לטיפול קבוצתי. המטרה של הסטודיו הפתוח היא לאפשר למשתתפיו להביע את העצמי שלהם באמצעות החומרים ובעזרת הקבוצה, והוא פועל כקבוצת אד הוק חד־פעמית מתמשכת. הכניסה אל הסטודיו נעשית מבחירה, והקבוצה הפועלת בו עובדת בסטינג ייחודי, המושתת על שיטת ה- art as therapy שבו פזורות במרחב מספר עמדות עבודה, וחומרי היצירה מונחים בחלל ב"מזנון חופשי".

המאמר מציג התבוננות על עבודה טיפולית בסטודיו הפתוח בכפר הנוער נירים, שהוא פנימייה לנוער בסיכון, דרך חקר מקרה מתגלגל. הבחינה מתייחסת לגורמים השונים המתקיימים בסטודיו: חומרי היצירה, המרחב הפיזי, הקבוצה וההנחיה. בעקבות הדיון במקרה מציע המאמר תובנות בנושא של משמעות הסטודיו הפתוח כמרחב המתקיים בין הפרט לקבוצה, ובוחן את ההשפעה שלו על התפתחות עולמו של הפרט כמכל קבוצתי מארגן לנפש. לבסוף מציג המאמר סקירה תיאורטית מורחבת של מודל עבודה ייחודי זה, ומציע כיוונים להרחבת חקירתו.

 

תודות לכפר הנוער נירים, למנהל מיכה סימבליסטה, לצחי קלרפלד ראש צוות הטיפול, וכן, לד"ר חגית שחר־פרירא על הלווי הצמוד וההדרכה.

 

מילות מפתח: נוער בסיכון, קבוצה פתוחה, קבוצת רכבת, סטודיו פתוח, טיפול באמצעות אומנות

 

ענבל זלמן פנונו היא בעלת תואר שני (. M.A)  בטיפול באומנות חזותית מאוניברסיטת חיפה. עובדת כמטפלת באמצעות אומנות בכפר הנוער נירים כשבע שנים, בטיפול פרטני וקבוצתי, הדרכת סגל וטיפול בהורות.