יום עיון - נוער בסיכון

"קבוצות על הקצה"

יום עיון על עבודה קבוצתית עם נוער בסיכון - 

כמה מילים אחרי...

ביום חמישי 1.12.22 התקיים באוניברסיטת תל אביב יום עיון מקצועי, מעמיק ומרגש, בשיתוף כפר הנוער 'נירים' והעמותה הישראלית להנחייה ולטיפול קבוצתי, באירוח של בית הספר לעו"ס באוניברסיטת תל אביב. היום הזה שימש גם כ"יום השקה" לגיליון מיוחד בנושא זה של כתב העת 'מקבץ', כתב עת העוסק בהנחיה וטיפול קבוצתי (בהוצאת העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי).
היום "נתן במה" למי שכתבו מאמרים לכתב העת, אך לא רק להם, והוצגו בו תהליכים קבוצתיים מן המעמיקים והמושקעים ביותר בעבודה עם בני נוער בסיכון - יכולנו להקשיב, לשקוע בסיפור, להתרגש, לשאול ולשוחח, אולי אף לתת כוחות נוספים למי שהפך את העבודה עם קבוצות נוער בסיכון לאורח חיים... עבודה קבוצתית עם לב ונשמה; הקמה של קבוצות, הקמה של בתים משותפים ותומכים, קהילה של בוגרות, ועוד.
בחלקו השני של היום פגשנו קבוצת נערים בוגרי 'כפר הנוער נירים', שישבו על במה וסיפרו באותנטיות שלא תמיד נתקלים בה, כיצד הגיעו לסמים, לאלכוהול ולהתקלות עם המשטרה... מאיזה מקום הגיעו לנירים, ומה קרה להם שם. הסיפורים האישיים והמקום בו הם נמצאים עכשיו העלו לרבים דמעות בעיניים - מישהו שמתחיל ללמוד באוניברסיטה (שלא ידע ללמוד עד גיל 17...), מישהו שיוצא לקורס קצינים, מישהו אחר שהתקבל לעבודה במשרד מרשים בלב תל אביב...
אפשר לחוש איך בחצי יום אינטנסיבי כולנו שהיינו שם, חווינו את הממד הזה של עבר-הווה-עתיד, ויכולנו להתמלא בתקווה! מה שהושקע בעבר בנערים הללו – נתן את פירותיו ללא ספק בהווה, ואל תוך העתיד!
היינו כולנו צריכים לשמוע ולראות אותם, כדי לזכור כמה חשוב לנו, כמנחים ומטפלים קבוצתיים להחזיק את התקווה, מעבר למה שרואים בנקודת ההתחלה... כמה חשוב לעוף רחוק, מעבר למציאות של הרגע...כדי להחזיק את האפשרות שהתהליכים האלה, האישיים והקבוצתיים ישפיעו, ישנו, יבנו חוסן.
ועל זה נאמר – "כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו!".

ועדת היגוי: 
(בסדר אלפביתי לפי שם המשפחה)

ד"ר דניאל ווייסהוט - החוג לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית הדסה, ועורך משותף של מקבץ - כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי

נורית טל שמיר – מנכ"לית עמותת נירים

ד"ר יפית סולימני אעידן - בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב

צחי קלרפלד - ראש תחום טיפול כפר נירים

ד"ר חגית שחר פרירא - יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, מדריכה על קבוצות בכפר הנוער נירים ועורכת אורחת בכרך המיוחד של מקבץ

מבנה היום: 

08:30-09:30 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל. 

09:30-10:30 דברי פתיחה וברכות.

                    הרצאה פותחת: אזור המפגש שבין חוסן לעבודה קבוצתית עם נוער וצעירים במצבי סיכון –

                    ד"ר יפית סולימני אעידן וד"ר חגית שחר-פרירא.

10:30-10:45 הפסקה.

10:45-12:15 ארבעה מושבים מקבילים, הרצאות קצרות על חיבור בין תיאוריה לשטח בעבודה קבוצתית

                    עם נוער בסיכון.

12:15-12:45 הפסקה וכיבוד קל.

12:45-14:00 "קבוצה מבפנים" – נערים ונערות משתפים בחוויה הקבוצתית שלהם. פאנל בהשתתפות הקהל.

14:00-14:30 סיכום היום.

פירוט המושבים : 

עבודה קבוצתית במרחבים משתנים/ עבודה קבוצתית בשטח/ קבוצות על הקצה/ אתגרים ומורכבות בהנחיה

מושב 1 - עבודה קבוצתית במרחבים משתנים - חדר 123

יו"ר/מנחה: טל אלון, עורכת משותפת מקבץ - כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי, מנחה, מדריכה, יועצת ארגונית.

הרצאה 1: "עברתי על קו אדום" – קבוצת סטודיו פתוח לנערים בסיכון בכפר הנוער נירים. מרצה: ענבל זלמן פנונו, כפר הנוער נירים.

ההרצאה עוסקת בהצגת קבוצת הסטודיו הפתוח בתוך פנימיית נוער בסיכון – כקבוצה שעובדת תחת משבר ומצבי קיצון איתם מתמודדים הנערים. מצבי קיצון אלו הם בעלי מגוון רחב של התנהגויות מסכנות את האחר או את הפרט כגון: מצבים של עבירה על החוק או הסתבכות מול החוק, מצבי אלימות, שימוש בחומרים משני תודעה, מיניות לא מווסתת, בריחה מבית או מהסגרת ועוד. הנערים מגיעים לקבוצה מתוך תהליך פרטני אותו הם עוברים הכולל ניתוק מהקבוצה שלהם ומהלו"ז הקבוצתי. תהליך זה נקרא "תהליך ספסל הנפש". כחלק מהעבודה הפרטנית בתהליך הספסל, מגיעים הנערים לקבוצת הסטודיו הפתוח כשהם בד"כ תחת סערת רגשות או חווים חוסר בוויסות הרגשי. נערים מסוימים לעיתים גם חווים סוג של ניתוק רגשי או מצבים רגשיים נוספים כמו פחד, תסכול, אכזבה , זלזול, דחייה, ייאוש, עצבות וכעס. הכניסה למרחב הסטודיו הפתוח עם נערים ונערות אחרים שנמצאים גם הם במשבר ומצבי קיצון, מאפשרת להם לשמוע ולראות שגם החברים שלהם נמצאים באותו מצב של מצוקות החיים ולחוות את עצמם כשייכים. מה שמאפשר להם קרבה לעצמי ואל האחר, מציאת כוחות ומסוגלות, יכולת חשיבה וארגון חלקי הנפש, השלמה, עידוד למוטיבציה ועוד.

הרצאה 2: עבודה קבוצתית ביקורתית במרחבים דיפוזיים - סיפור הקמת קהילת הלביאות. מרצה: נועה פטרושקה אפק, קהילת הלביאות.

'קהילת לביאות', המטפלת באימהות צעירות חסרות עורף משפחתי וילדיהן, תוצג כמקרה בוחן לשימוש בכלים מעולם הקבוצות במרחבים המאפיינים את הטיפול המוסדי בנוער. כרקע יוצגו הפרויקט, מורכבות הקשיים עמם מתמודדות האימהות הצעירות המגיעות לקהילת לביאות, אשר היו בעברן נערות על רצף הסיכון, וכן פוטנציאל השינוי הייחודי הגלום בתקופת חיים זו.
הבסיסים הרעיוניים עליהם מושתת קהילת לביאות, הם אג'נדה פמיניסטית ביקורתית, עקרון הבחירה ועקרון הקהילתיות. כל אלה יוצגו כמצע ליצירת קבוצה המהווה מרחב והזדמנות למניעת העברה בין-דורית של הטראומות שעברו הצעירות. במסגרת זו, שימוש בכלים מעולם הקבוצות יוצג כבעל פוטנציאל תרפויטי רב-עוצמה וכהמשך טבעי להתרחבות הטיפול הקבוצתי הקלאסי אל עבר מרחבים מרובדים ומורכבים "של החיים", ואלה יוגדרו כמרחבים דיפוזיים המאפיינים את הטיפול המוסדי בכללותו. על אף שעבודה קבוצתית מסוג זה מייצרת דילמות, מורכבויות ו'לכלוך', קהילת לביאות תוצג כדוגמה לאופן בו היא מאפשרת מרחב מיטיב בעל עוצמות והזדמנויות טיפוליות מעמיקות.

הרצאה 3: בית רות - כפר לנערות בסיכון - כוחה של הקבוצה. מרצה: מור בן שמחון- ליפין, בית רות.

בית רות כפר לנערות בסיכון בגילאי 13-18 מוביל תפישה הוליסטית לטיפול מוכוון טראומה. הטיפול בבית רות הינו טיפול סמכותני כאשר הנערות הוכרו ע"י בית משפט כקטינות נזקקות ונקלטות תחת צו אזרחי.
בכפר שלושה בתים, אשר כל אחד מהם מהווה קבוצה רב גילאית, שלה צוות קבוע.
הצירים המרכזיים עליהן מושתת העבודה השיקומית עם הנערות הנם תחושות של שייכות, ביטחון ואהבה, ולעבודה במרחב הקבוצתי יש משקל רב ביצירתם.
הקבוצות בכפר הינן קבוצות רכבת – כאשר נערות נקלטות או עוזבות את הכפר לאורך כל השנה
המרחב הקבוצתי בבית רות הינו מרחב שבו הקבוצה כל הזמן מתקיימת בתוך עצמה והאתגר הינו כיצד לשמור על תחושת שליטה, העצמה וכבוד עמוק לבחירותיה תוך שמירה על בטחונה הפיזי והרגשי של כל אחת מהנערות המרכיבות את הקבוצה.

אנו סבורות כי טיפול קבוצתי פסיכודינמי במרחב חיים טוטאלי אינו מקדם ואף עלול לייצר חוויית חודרנות וחשיפה פוגענית ולכן הטיפול בבית רות הינו טיפול פרטני לכל נערה. ההתערבויות במרחב הקבוצתי נשענות על תיאוריות מעולם הטיפול הקבוצתי, כאשר רכזת ועו"ס הבית מתבוננות על התהליכים הקבוצתיים, התפקידים של כל נערה בקבוצה וזאת במטרה לקדם את הקבוצה והפרטים בה לעבר תחושת שייכות וביטחון, תוך דגש על מיומנויות בינאישיות וחברתיות.
בכל בית מתקיימת אחת לשבוע קבוצת בית המונחת על ידי רכזת ועו"ס הבית. בהרצאה שלפניכם נתאר את העבודה הקבוצתית הייחודית המתקיימת בבית רות.
נראה את פוטנציאל הקידום שיש לקבוצת השוות ביצירת תחושת שייכות ביטחון, ערבות הדדית ותחושת משמעות, כמו גם העצמה וחיבור לכוחות. תוך צמצום הגורמים העלולים להוות שימוש לרעה בתוך קבוצה במצבי לחץ.

 ***

מושב 2 - עבודה קבוצתית בשטח - חדר 118

יו"ר/מנחה: חנן ברזילי, מטפל ומנחה קבוצות בטבע, מייסד את "יעלים", מסגרת לנוער בקצה הרצף דרך ועם הטבע.

הרצאה 1: כשהמיכל הקבוצתי נסדק – החזקה והכלה במהלך מסע אתגרי במדבר. מרצים: צחי קלרפלד והגר נורקין, כפר הנוער נירים.

מסעות שטח במדבר, הנם מתודה טיפולית המאפשרת עבודה קבוצתית בעלת איכויות ייחודיות. המאמר שמתפרסם בגליון המיוחד של "מקבץ", עוסק בניתוח אירוע שהתרחש במסגרת מסע שטח, במהלכו נערה מהקבוצה סירבה להמשיך ללכת ו"התבצרה" במקומה במשך כמה שעות. באירוע נכחו חניכים ואנשי סגל, אולם ההתמודדות המרכזית הייתה של המדריכה האישית של הקבוצה, אשר שמשה כמנחה של התהליך הקבוצתי המשברי.
בהרצאה אנו נציע ניתוח של חמישה שלבים בהתפתחות התהליך הקבוצתי בזמן התמודדות עם משבר, בהם הקבוצה עוברת מהתבצרות, דרך ייאוש, התגלות של סדקים ועד להתארגנות פנימית וזיק של תקווה. התהליך הקבוצתי והעבודה ההנחייתית מוצגים דרך תפיסת "ההחזקה" של ויניקוט ו"ההכלה" של ביון. באמצעותם מוצעת הבנה של פונקציית ההנחיה כמאפשרת תהליך התמרה מהתפרקות להתארגנות ומאפשרת לקבוצה לצלוח את המשבר, לגדול ממנו ולפתח מיכל קבוצתי מיטיב עבור חברי הקבוצה. החיבור בין הצגת המקרה לתאוריה, מאפשרת התבוננות ייחודית על עבודת ההנחיה במסעות אלו, ויוכל להיות לעזר עבור מטפלים בשטח ומובילי מסעות המתמודדים עם אתגרים דומים.

הרצאה 2: "המטפל הפצוע" – טיפול קבוצתי בחווה שיקומית. מרצות: אודליה דדי ודנה ברוך, צופיה. 

"המטפל הפצוע" – טיפול קבוצתי בחווה שיקומית, המשלב דיסציפלינות מעולם ה- Outdoortherapy ונשען על גישות טיפול מכוונות פוסט טראומה וטראומה מורכבת, מזוויות פמיניסטיות ופוסט פמיניסטיות.
מעון צופיה הוא מרכז להתערבות במשבר, המהווה מסגרת התערבות לנערות המצויות במצבי סיכון ומצוקה אקוטיים. השהות במעון היא מתוקף סמכות בית המשפט. מתוך הכרה כי חווית השהייה במעון נעול הינה טעונה, על אחת כמה וכמה בעבור נערות נפגעות, נעשתה חשיבה והתאמה של קבוצות הטיפול בתוך חווה שיקומית, תוך התייחסות מערכתית מותאמת לצרכים הייחודיים של הנערות ובעלי החיים.
החווה השיקומית מהווה את המסגרת הטיפולית, ומשמשת מעין מרחב מעבר המאפשר לנערות מצע למפגש בין מציאות לדמיון, בין בגרות, לרגרסיביות ילדית ומשחקית. בעלי החיים בחווה, לא פעם משקפים באופן בלתי מילולי את המטפל הפצוע, ומסייעים לנערות לפגוש את ה"פצע" באחר, מפגש זה יוצר מצע תרפויטי לצמיחה ולריפוי משותף.
הסטינג הקבוצתי מזמין את הנערות להתנסות בבחירה ומזמין אותן לחופש בין גבולות, בו ניתן באופן בטוח - לשחק, "להרוס" ולבנות מחדש. המרחב הטיפולי מאפשר סביבה תומכת, בה ניתנת לנערות בחירה מרבית ובנוי באופן שמצמצם ככל האפשר את ההפעלה מחדש של החיים בצל טראומה. הנערות בוחרות האם להיות בטיפול ובכל הנוגע לדרכי הטיפול ובבחירת המטפלות המתאימות להן. הסטינג הקבוצתי מאופיין גם הוא בבחירה ולאחר שיחת הפתיחה כל נערה בוחרת מה היא רוצה לעשות במרחב: לטפל בבעלי החיים, לעבוד, לעסוק בבנייה או נגרות, או להתעטף בתוך אחד מהערסלים שבמרחב. המרחב שם דגש על חשיבות המגע וערנות לתחושות הגוף, שכן כלואות בו חלק מחוויות הטראומה. השיח הקבוצתי מאפשר מילים לחוויה, המפגש עם בעלי החיים מאפשר דיון מרוחק והשלכתי ובכך מגונן ממגע טרם זמנו בנפשן של הנערות.

הרצאה 3: טיפול אתגרי קבוצתי בשטח בשירות המבחן לנוער. מרצה: חיים ליבנה, שירות המבחן לנוער.

שירות המבחן לנוער מטפל על פי חוק בנוער עובר חוק. בשנים האחרונות השירות מפעיל מעל ל 180 קבוצות טיפוליות לנוער עובר חוק. התכנית לטיפול בשטח, שהחל ב 2008, משולב בתהליכי הטיפול הקבוצתי. השילוב בתוך תהליכים קבוצתיים בשירות בקהילה היווה חידוש בתחום הטיפול בשטח שדגלה ביציאה ממושכת ומסעות הישרדות ארוכות. במסגרת התכנית, הקבוצה יוצאת לפעילות אתגרית המכוונת למטרות הטיפול של הקבוצה. היציאה מחוץ לחדר הטיפול מאפשר למשתתפים הזדמנויות טיפוליות ושיקומיות תוך כדי התמודדות עם אתגרים פיזיים, רגשיים והתנהגותיים. צוות ההנחיה של הקבוצה יחד עם אנשי צוות שטח מלווים את הקבוצה לאורך הפעילות מהווים מעטפת בטוחה ומכילה המאפשרים חיזוק התנהגות חיובית וביטוי רגשות שלא בא לידי ביטוי בחדר. ההרצאה תתייחס ליתרונות של היציאה לשטח של קבוצות נוער עוברי חוק. יסודות התכנית ושלבי העבודה בתוך התכנית.

 ***

מושב 3 - קבוצות על הקצה - חדר 126

יו"ר/מנחה: איילת כוכבי סמסליק, סגנית ממונה על מעונות רשות חסות הנוער.

הרצאה 1: ״הקפצה״: תהליך קבוצתי מואץ בעבודה עם נוער בסיכון. מרצים: אורן רמות ורינת טולדנו, כפר הנוער נירים. 

הרצאה זו תציג טכניקה של תהליך קבוצתי מואץ וקצר-מועד שפותח בקבוצה בינונית לנערים בקצה רצף הסיכון ונקראת "הקפצה". טכניקת ההקפצה פותחה בכפר הנוער נירים כמענה לצורך להיחלץ ממצבים קשים של תקיעות ופוגענות. הכלי מאפשר לתכנים הלא-מדוברים בקבוצה לעלות לשיח פתוח בין הנערים ובינם לבין הסגל החינוכי והטיפולי, ומומלץ במקרים שבהם הכלים האחרים מתגלים כבלתי יעילים.
ההרצאה תעקוב אחר סיפור של "הקפצה" אחת אשר טיפלה במקרה של פוגענות קשה בתוך שכבה בכפר הנוער, תציע התבוננות על האפיונים הייחודיים של טכניקת ה"הקפצה" אשר מאפשרים לשינוי עומק להתרחש בתוך פרק זמן קצר, ויוצג מודל העבודה המונה ארבעה שלבים. בהרצאה נתבונן בכל אחד מהשלבים ונעקוב אחר ההתהוות של התהליך הקבוצתי, ניגע בהיבטים המקדמים את התהליך הן מצד ההנחיה והן מצד הנערים והדינמיקה המתפתחת ביניהם.

הרצאה 2: הטיפול הקבוצתי בבית הנערות במלכישוע- קבוצת מיומנויות DBT. מרצות: ענבל לארי ואיילת יציב, מלכישוע.

"בית סלעית"- בית הנערות במלכישוע נותן מענה טיפולי לנערות הנמצאות על רצף ההתמכרות לסמים\ אלכוהול. מטרות הטיפול העיקריות הן הפסקת השימוש בחומרים ממכרים והפחתת התנהגויות מסכנות במקביל לחינוך לעצמאות, לקיחת אחריות , מיצוי היכולות הלימודיות ופיתוח תחומי עניין אישיים.
המודל הטיפולי מבוסס על עקרונות ה-DBT ומתמקד במיומנויות שעשויות לסייע לנערות בשיפור איכות חייהן.
הנערות מתמודדות עם רגשות עזים המובילים לתנודתיות רגשית ובעקבות זאת לתחושות בילבול, כעס, בדידות, חוסר ישע וכאב נפשי (קשיים בויסות הרגשי).
קבוצת המיומנויות הנלמדת בבית סלעית כוללת 4 מודולות משמעותיות המאפשרות לימוד כלים ותרגול של 'שרירים רגשיים' שנשחקו או לא התפתחו מספיק במהלך השנים :
כלים לויסות רגשי - כמענה למצבי רוח משתנים והתפרצויות, כלים של סובלנות למצוקה- כמענה להתנהגויות אימפולסביות, כלים של יעילות בין אישית -התמקדות בשיפור מערכות היחסים ומודעות עצמית כמענה לבילבול עצמי.

בהרצאה נתמקד באופן בו קבוצת הלמידה השבועית ועקרונות המודל מסייעים בהטמעת התפיסה והשפה הדיאלקטית בבית סלעית, משפיעים על התמקמות נשות הצוות ומערך ההתערבויות והתגובות היומיומיות , מהווים "מצפן" עבור הצוות ויוצרים שפה אחידה משותפת בין אנשי ההדרכה החינוך והטיפול.

הרצאה 3: לומדות שפה חדשה: קבוצת DBT לנערות חרדיות בסיכון בעמותת 'אור שלום'. מרצות: טל ביטון וחגית פריירייך-אייל, עמותת אור שלום.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), הינו גישה טיפולית שפיתחה הפסיכולוגית מרשה לינהאום (Linehan, 1993), בארה"ב לפני כ-30 שנה. גישה זו אינטגרטיבית ומבוססת ראיות ופותחה עבור אנשים המתמודדים עם קשיים מתמשכים ומשמעותיים בוויסות רגשי, התנהגויות של פגיעה עצמית ו/או אבדנות, ובמיוחד עבור אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית (DeCou, Comtois, & Landes, 2019; Kothgassner et al., 2021; Panos, Jackson, Hasan, & Panos, 2013).
הטיפול מבוסס על פילוסופיה דיאלקטית המתייחסת לניגודים כנחוצים זה לזה (Linehan, 1993). הדיאלקטיקה המרכזית הקיימת בטיפול הינה בין קבלה לשינוי, כאשר ישנה קבלה והבנה לכך שאנשים מתנהגים כפי שמתנהגים גם כשמדובר בהתנהגויות הרסניות, מתוך סיבות שניתן וחשוב להבין ולתקף אותן, לצד שאיפה לשינוי מתוך מוכנות לעשות את המיטב למצוא דרכי התמודדות חדשות ויעילות יותר אל מול הקשיים.
המערך הטיפולי היעיל ביותר כולל בתוכו טיפול פרטני, השתתפות בקבוצת מיומנויות, קבוצת הורים להורי המטופל וקבצת עמיתים לליווי והדרכה של המטפלים.
ההרצאה תעסוק בהצגת עקרונות ה-DBT בתוך קבוצת מיומנויות שהתקיימה עבור נערות חרדיות בסיכון במסגרת חוץ ביתית של 'אור-שלום', בהרצאה נתאר את התהליך הקבוצתי והאופן בו בנות המגיעות מסביבה תרבותית מסוימת ומדפוסי התנהגות מסוימים, לומדות שפה חדשה ויעילה המסייעת בהתמודדות עם מצוקתן הרבה. ההרצאה תלווה בדוגמאות מתוך הקבוצה.

***

מושב 4 - אתגרים ומורכבות בהנחיה - חדר 124

יו"ר/מנחה: ד"ר דניאל ווייסהוט, פסיכולוג קליני, מנחה קבוצות, עורך משותף מקבץ - כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי ומרצה בכיר במכללה האקדמית הדסה.

הרצאה 1: א-סימטריה בקו הנחיה של קבוצות נוער בסיכון על- ידי עובד סוציאלי ואיש חינוך. מרצים: יפעת זעירא ברש"ח והללי פסח, כפר הנוער נירים.  

עבודתנו מתבוננת על יחסי קו הנחייה א-סימטריים מובנים וייחודיים בין המנחים בקבוצות לפיתוח רגשי שהתקיימו בכפר הנוער "נירים". הקבוצות נפגשו אחת לשבוע במשך שלוש שנים, ומשתתפיהן השתייכו לקבוצות קטנות שקיימו פעילויות שונות בכפר ומחוצה לו. צמד המנחים בכל קבוצה כלל מדריך אישי שעבד עם הקבוצה ביום-יום ועובד סוציאלי שהיה שייך לצוות הטיפול בכפר. המחקר בוחן את יחסי הקו בין המנחים ואת האתגרים שעלו במפגשים בין שתי הפרופסיות השונות, המתבססות על תפיסות עולם שונות. הבחינה מצביעה על התרומה של שונות זו להצלחת הקבוצות שהכילו אוכלוסייה מורכבת. היא מתבססת על שישה ראיונות עומק שנערכו עם שלושה צמדי מנחים, וגוזרת מהם תמות מרכזיות. הראיונות מלמדים על שלושה סוגים של מתחים שמאפיינים את עבודת הקו, והמאמר בוחן את האתגרים הטמונים ביחסי קו א-סימטריים מובנים, שבהם מנחה אחד הוא איש חינוך והאחר המטפל, וכן מנחה אחד הוא בתפקיד "מארח" והשני "מתארח". בסיום דן המאמר במתח בין הרצון לבנות קשר לבין הקושי ביצירתו.
בנוסף מצביע המאמר על שלושה שלבים ייחודיים שמנחים בקבוצות עם הנחיה א-סימטרית בקו נדרשים לעבור במהלך בניית היחסים שלהם: שלב גיבוש הזהות; שלב פתיחת הדלת והיווצרות של טריאדה; ושלב בניית השותפות.

הרצאה 2: כוח הקבוצה בעבודה עם בוגרי השמה חוץ ביתית. מרצים: תמר מילינר וערן ברטוב, ילדים בסיכוי.  

בעבודה בתוכנית הבוגרים בעמותת ילדים בסיכוי זיהינו את הכוח הרב והאיכויות בעבודה קבוצתית עם הצעירים בוגרי פנימיות וללא עורף משפחתי. זיהינו כי עצם ההשתייכות לקבוצה כזו או אחרת בתוך ההקשר של עבודת הליווי שלהם, היתה בעלת השפעה רבה יותר על המשתתפים מאשר תוכן הקבוצה או המאפיין סביבו גובשה הקבוצה. בשל כך, בשנים האחרונות, אנחנו שמים דגש על עבודה קבוצתית בהרכבים שונים מתוך הכרה אמיתית באיכויות הקבוצה ובתרומה המשמעותית על רווחת חייהם של הצעירים ועל שיפור בתחושת השייכות והפגת הבדידות המאפיינים אותם כל כך. מזה מספר שנים פועלת קבוצת מנהיגות בתוכנית הבוגרים. הקבוצה מכילה בין 10-15 משתתפים והסטינג שלה כולל מפגשים במשרדי העמותה אחת לשבועיים בהנחייה בקו של איש צוות וסטודנטית וסמינר שנתי אחד.
הקבוצה פועלת במקביל בשני מישורים. האחד הוא במישור המשימה- לקבוצה יש מספר משימות שנתיות שנוגעות לפעילות של העמותה. למשל, הצעירים לוקחים חלק בבניית פעילויות שמפותחות בעמותה לטובת חניכי הפנימיות, הצעירים משתתפים בכנסים של משרד הרווחה, הצעירים מאתרים צרכים בקרב הצעירים ומציעים מענים לאותם הצרכים ועוד. המישור השני הוא השייכות הקבוצתית. תדירות המפגשים הקבועה, הכיבוד שמוגש בכל מפגש, תחושת השותפות מאפשרים לצעירים להרגיש שייכות אמיתית לקבוצת השווים הזו, להתמסר למשימה ובמקביל להתמסר ליצירת קשרים בינאישיים אינטימיים.
בתוך העבודה הקבוצתית הצעירים יכולים לתרגל מיומנויות חברתיות, מיומנויות רכות של עולם התעסוקה (כגון עמידה מול קהל), ניהול קונפליקטים ועוד, והכל בתוך מרחב מאפשר ובוטח.
העובדה כי הפורום פעיל כ-8 שנים ובו נוצרו, במקביל לעשייה החברתית המשמעותית, קשרים בינאישיים ותחושת שייכות וערבות גדולה, מלמדות אותנו כי העבודה בהקשר הקבוצתי מעניקה מענה ייחודי ומותאם לאוכלסיית היעד של התוכנית.

הרצאה 3: חומות של הכחשה. מרצה: ערן גבאי, נירים בשכונות.

איך שוברים את ההכחשה סביב בעיית התלות בחומרים פסיכואקטיביים בקרב בני נוער ומייצרים שיח מקדם ולא חוסם עם הנוער. שיח המניע ומקדם מוטיבציה להפחתה/הפסקה של השימוש בחומרים ממכרים. המושב יעסוק בשיח החינוכי של אנשי הצוות והגורמים המטפלים עם בני הנוער על תופעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים. נגע בחשיבות שבשיח עבור הצוותים ועבור בני הנוער ונבין כיצד מקיימים שיח מקדם שינוי, נגיש ובגובה העיניים תוך הצגת עמדה ברורה על השימוש ומחיריו. נעסוק באיך שוהים עם בני הנוער בתוך מרחב ההרהור והאמביוולנטיות האופייני לתופעת השימוש וההתמכרות על פי הגישה המוטיבציונית ובכוחה של הקבוצה ובהשפעות שיש לשיח הרווח בתוכה.
המושב יתמקד במספר קבוצות הנחיה חינוכיות טיפוליות שהתקיימו עם בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיבים בקהילה במסגרת תוכנית נירים בשכונות של עמותת נירים. הקבוצות היו וולנטריות והשתתפו בהם נערים הנעים על הרצף ב"מעגל השימוש". כל הנערים שלקחו בהן חלק הגיעו מתוך רצונם ומבחירתם האישית. בכך יש אינדיקציה שבני הנוער "צמאים" לשיח עם דמויות משמעותיות ומיטיבות שיתרמו לידיעותיהם בנושא זה.