אמנות של קשרים

המאמר מתאר את התהליך שעברה קבוצה של בני נוער עולים במהלך סדנת התמודדות שנערכה בבית ספר תיכון, בעיר במרכז הארץ. ההטרוגניות של הקבוצה הקשתה על תהליך גיבוש הקבוצה והנחייתה, והפתרון שנמצא לבעיה זו היה הנחיה בשילוב אמנויות. פתרון זה ענה על הקושי שנוצר בשל היעדרה של שפה מלכדת, ואיפשר לחברי הקבוצה לחוש שהם שותפים לעשייה, ולגזור מכך תחושת שייכות שסייעה להם להתמודד עם משבר הקליטה. תחושת השייכות הגבירה גם את המוטיבציה של המשתתפים להתמודד עם קשייהם, ואיפשרה לרבים מהם לוותר על מאפיינים סיכוניים כמו שתיית אלכוהול ושימוש בסמי פיצוציות, דפוסים שעד אותו זמן סייעו להם לברוח מהתמודדות עם הלם הקליטה בישראל ועם תחושת הבדידות הכרוכה בה. בעקבות הסדנה הם החלו למצוא עניין ונחמה בקבוצת השווים הכיתתית, הגבירו את תכיפות המפגשים איתם מעבר לשעות בית הספר, וגילו עניין רב יותר בלימודים ובפעילויות פנאי חיוביות.

 

ד"ר לייקי גרוניק מנהלת את מרכז המניעה הארצי של עמותת אל סם, ומשמשת כמרצה ומדריכה פדגוגית בתכנית המצוינות של מכללת לוינסקי לחינוך.