השד הכחול הגיע לכיתה: השעיר לעזאזל ופוטנציאל ההתפתחות שהוא מזמן לקבוצה

המאמר בוחן את תופעת השעיר לעזאזל הקבוצתי, פוטנציאל ההתפתחות שהיא מזמנת לקבוצה ודרכי ההתמודדות עמה. הוא יוצר גשר בין סוגי קבוצות שונים, וממחיש כיצד שימוש בידע הקיים בנושא קבוצות קצרות מועד עשוי לשפוך אור ולבסס תכניות התערבות בקבוצות לימוד, צוותי עבודה ועוד.
המאמר מציג מקרה דמיוני קיצוני שתפקידו להדגים את התופעה של השעיר לעזאזל והאנרגיה הרגשית המתלווה אליה. הוא עומד על הפער בין המציאות הגלויה, שעל פיה השעיר נתפס כאשם, לבין הדינמיקה הרוחשת בקבוצה, שבחינה שלה היא המפתח לפתרון הבעיה, ובכוחה להביא גם להתפתחות של הקבוצה וחבריה.
המאמר מבסס את הטענה כי העדר טיפול נכון בתופעה זו עשוי לקבע את השעיר לעזאזל בתפקיד שהולך ומסלים, הולך ומחריג אותו מהנורמה, ומפורר את הלכידות הקבוצתית. בה בעת הוא מראה כי מדובר בתופעה המזמנת לקבוצה פוטנציאל התפתחותי אדיר, הקורא לבחון מחדש את תפקידם של מובילי התהליך, ואת מידת אחריותם לקיבעון הקבוצתי. בחלקו האחרון מציג המאמר דיון אקלקטי, ומציע דרכי התערבות שהוכחו כיעילות בהקשר זה.

 

מילות מפתח: תפקידים בקבוצה, שעיר לעזאזל, הנחיית קבוצה, שיטות התערבות בקבוצה, מערכת החינוך, בית ספר

 

ד"ר אלון אורן, PhD בעבודה סוציאלית, הוא מטפל ומדריך אישי, זוגי, משפחתי וקבוצתי; מדריך מוסמך מטעם האגודה לטיפול משפחתי; ומרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אשקלון בתחומים של טיפול, הדרכת סטודנטים והנחיית קבוצות. מרכז את קורס הקבוצות המתקדם באשקלון.