מופעי מדיאה״ בקבוצות - התנועה בין רכות ותוקפנות בקרב נשים בקבוצות

מאמר זה מציע התבוננות חדשה על האופן שבו מביעות את עצמן נשים בקבוצה עם רוב נשי, וטובע מונח חדש - "מופעי מדיאה״. בכדי לחקור ולהבין תופעה זו משלב המאמר בין תיאוריות קבוצתיות ותיאוריות פמיניסטיות. על יסוד תיאוריות אלה מוצעת האפשרות שבקבוצות מסוג זה נמצאות בלא מודע הקבוצתי חוויות שונות של דיכוי נשים אשר יוצרות זעם שלא מובע בדיבור בצורה מפורשת, ולכן בא לידי ביטוי דרך "מופעי מדיאה״. המאמר מציג ארבעה אופנים שונים של מופעים אלה: דיבור רך כפוי, פיצול, ביטוי בפעולה ותוקפנות ישירה. אופני ביטוי שונים אלו מודגמים בדינמיקה הקבוצתית דרך שימוש בארבעה תיאורי מקרה, ולאחר מכן מוצע הסבר לסיבות שבגינן זעם זה אינו מצליח לבוא לידי ביטוי מילולי. סיבה חשובה אחת היא העובדה שחוויית הדיכוי מצויה במטריצה, בלא מודע הקבוצתי, ואינה יכולה להתבטא במילים בטרם תעלה למישור המודע.
התבוננות בקבוצה באמצעות המושג של "מופעי מדיאה״ מכוונת לדרך הקשבה אחרת, המותאמת לתכנים שקשורים בדיכוי נשים. טענת המאמר היא כי הבנה של החוויה הייחודית של נשים המשתתפות בקבוצות תוכל לסייע למנחים לזהות תכנים אלה, לנתח בעזרתם תהליכים קבוצתיים, ולחשוף אותם. חשיפתם תאפשר לפתח דיבור על התוקפנות בקבוצה, ובאמצעותו להוביל להתקדמות אישית של המשתתפות בקבוצה או של הקבוצה כשלם.

אני מבקש להודות מעומק הלב לאפרת ציגנלבאום, יעל דורון, עדי בונר, יוכי ברדוגו, שרון יעיש ובמיוחד ד״ר רקפת אפרת לבקוביץ, שקראו את המאמר והעשירו אותו בתובנותיהן, ולבן זוגי עידו בורנשטיין, שנידב את כישרונו במילים. אני מודה גם לאלה סטולפר שהנחתה אתי את אחת הקבוצות המתוארות במאמר, ובשיחות איתה נטמנו זרעיו, ולחגית שחר פרירא, שצללה אתי לעומק המאמר, ליוותה את כתיבתו ותמכה בה. בלעדיה הוא לא היה נכתב.

 

מילות מפתח: תוקפנות בקבוצה, הקבוצה כשלם, התפקיד הנשי, מטריצה, מיתוס היופי, ביסקסואליות

שלמה פלסנר הוא מנחה קבוצות יחסים בין אישיים, חבר בסגל ההוראה של התוכנית MEN-TORING באוניברסיטת תל אביב, במכללה האקדמית נתניה, ובדימול - בית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותי הרווחה. במאי תיאטרון ומייסד קבוצת התיאטרון "אנסמבל כאן״.