מחול הזהויות - הקבוצה כמרחב מחולל זהות – מחַלל זהות

המאמר מזמין את הקורא להצטרף לכותבת במסעה האישי בין זהויות חייה. במהלך המסע היא בוחנת את המושג "זהות", ואת שייכותו לעולם המושגים המקצועי של הפסיכולוגיה, הפסיכואנליזה והסוציולוגיה.
המושג "זהות" מבוסס על שני ערכים, שלכאורה נראים מנוגדים זה לזה: "זהות" במובן של "זהה", מה שהוא אותו הדבר בדיוק, וזהות במובן של "זה הוא", של האחר, השונה. בחקירתו את המושגים "ביתי" ו"זר" טבע פרויד את המושג Uncanny (האל-ביתי), המבטא את גילויו כי אין מדובר במושגים שהם הפוכים זה לזה, אלא שהם מתקיימים בכפיפה אחת, או זה בתוך זה: אל לב לבו של המוכר מפעפעות תמיד המשמעויות המנוגדות של דבר מה אפל, סודי, הנסתר מן העין ומן ההבנה.
יכולתו של היחיד להכיל את שני מובניה של הזהות היא התנאי ליכולתו להשיג זהות שלמה ואינטגרטיבית. הפרדוקס נובע מכך שיכולתו להשיג זהות שלמה ואינטגרטיבית אינה מבוססת על החיפוש אחר הדומה, אלא דווקא על יכולתו להכיל מרכיבים זרים, שונים, מעיקים ואף לא נעימים.
החיפוש אחר הדומה והחיפוש אחר השונה עוברים העצמה רבה במסגרת הקבוצה, המשמשת כמרחב להצמחה של זהות אישית וקולקטיבית. הקבוצה היא רחבת הריקודים של מחול הזהויות: לעתים היא מחוללת זהות ולעתים היא מחללת אותה. מפגש חרבות זה מציע תנועה רחבה של זהות הפוגשת זהות, מתרחקת ממנה או חודרת אליה; עוטפת או מלטפת אותה; משפיעה עליה ומושפעת ממנה בעת ובעונה אחת. בצעדי מחול אלה סובבת הקבוצה ומצמיחה זהויות רבות פנים ומגוונות.
מילות מפתח: זהות, ביתי, זר, אל-ביתי, דומה, שונה

אני מבקשת להודות לרחל יעקובוביץ על עריכת הלשון והתוכן של המאמר.

שימי תלמי היא עובדת סוציאלית קלינית, פסיכואנליטיקאית ויועצת ארגונית. מנהלת במשותף ומלמדת בתכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני: גישה פסיכואנליטית – מערכתית. מלמדת בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, חברה במכון תל לפסיכואנליזה בת זמננו, חברת אפק.