מפגש אחרון ופרידה - תהליך הפרידה בסיום הטיפול הקבוצתי

הסיום נחשב לאחד החלקים הקשים והחשובים של התרפיה. בחלקה קשורה המורכבות לעובדה שפרידות הן מהחוויות הקשות ביותר של ההוויה האנושית. מטרת המאמר היא לבחון את אופי הסיום בעבודה הקבוצתית הדינמית, ולרכוש מודעות ותובנות להבנת המשמעות של חוויית הסיום בה. במילים אחרות, המאמר מבקש ליצור מסגרת של חשיבה על סיום הטיפול הקבוצתי כשלב משמעותי בטיפול, ועל האופן שבו ניתן למקסם את פוטנציאל הצמיחה הגלום בו.
בעיקרו של דבר, שלב הסיום בכל טיפל, פרטני או קבוצתי, צריך להתמקד בכמה מטלות: א. סקירת הטיפול, כולל ההצלחות והמגבלות שלו. ב. סיום היחסים הטיפוליים. ג. הכנת תכניות לחיים שלאחר הטיפול. בהקשר הקבוצתי יש לבחון את המשמעויות וההשפעות המרובות של הסיום לא רק על התפקוד התוך-אישי והבין-אישי של חברי הקבוצה, אלא גם על הקבוצה כולה.
המאמר סוקר ספרות העוסקת בסיום טיפולים קבוצתיים, ובוחן דוגמא מתוך מפגש פרידה של קבוצה שנערכה באוניברסיטה בארצות הברית. הוא מצביע על הערך הטיפולי ועל אפשרויות הצמיחה שהציע אותו מפגש למשתתפים. הוא מראה כי הדוגמא ממחישה איך מיקוד עקבי, תשומת לב לשלוש משימות הסיום, ומתן זמן מספיק לתהליך סיום יעיל מגדילים את הסבירות שהסיום יהיה חיובי. ניתוח זה מלמד כמה תובעני יכול השלב הסופי של הטיפול להיות – כלפי המטפל והמטופל גם יחד – אך גם להצביע על הפוטנציאל שלו לתרום רבות לאיכות הטיפול ולהישגיו. מסקנת המאמר היא כי אין טיפול מושלם ואין סוף מושלם, אך סיום שיהיה "טוב דיו" יעזור לפתח הערכה מציאותית של הטיפול והערכה מאוזנת של היחסים הטיפוליים.

מאמר זה נכתב על סמך עבודת הדוקטורט שלי. ברצוני להביע את תודתי מעומק הלב לחברי הוועדה והמנחים בהכנת עבודת הדוקטורט, לד"ר חיים וינברג, ד"ר רובי פרידמן, וד"ר שרה אבין. תודה מיוחדת לד"ר חיים וינברג על האפשרות לצפות ולנתח את הקבוצה בהנחייתו המעשירה והמלמדת.

 

מילות מפתח: סיום טיפול קבוצתי, תהליך פרידה, שלב הסיום, הפנמה, אובדן, סיום טוב דיו.

ד"ר רונית ביסון, PsyD היא בעלת תואר שלישי בפסיכולוגיה בתחום הטיפול הקבוצתי. פסיכותרפיסטית מוסמכת בגשטלט, מטפלת פרטנית וקבוצתית. מרצה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות, ומנהלת אקדמית בבית הספר המקצועי לפסיכולוגיה בסקרמנטו. מלמדת בישראל, בארצות הברית ובמזרח הרחוק.