"מצב תודעה ספונטני" ופרדוקס הספונטניות

מאמר זה מגיש לקוראים את התשתית התיאורטית של הסדנה שאותה העברתי בכנס "קבוצות וזהויות". בסדנה עשיתי ניסיון ללמד מונחים של ויטגנשטיין ופִּירס, ולחברם לפעולות פסיכודרמטיות, שכן הספונטניות היא חלק עיקרי מתשתית הפסיכודרמה ומהיכולת שלנו לבצע מעברים בין זהויות ותפקידים.
המעניין בחיבור בין ויטגנשטיין ומורנו, על הבסיס המשותף בהשראת פירס, הוא בחיבור המונחים מהפילוסופיה של הלשון אל הפסיכודרמה ואל החוויה שניסיתי ליצור בסדנה – חוויה המעוררת מחשבה על ספונטניות, על מה שאנחנו יודעים עליה, ועל אפשרויות השימוש בה.
אני מציעה לראות את הספונטניות כפי שהיא מופיעה בפעולות האדם כמצב תודעה, מפני שהמונח "מצב נפשי" לא לוכד במידה מספקת את פעולתה הגלויה של הספונטניות. עם זאת, בעקבות ויטגנשטיין אנו נמצאים במצב המאפשר ידיעה שכעת התרחש מופע המעיד על ספונטניות, ולכן אני מציעה להשתמש במונח הביצועי: "מצב תודעה ספונטני". מונח זה מאפשר לנו ללכוד באופן רחב יותר את הופעתה ופעולתה של הספונטניות במצבים שונים, ובפרט אלו המחוללים שינוי. מונח זה הופך את החלק הנתפס בספונטניות לנהיר יותר, ולכלי שאפשר להשתמש בו בטיפול הקבוצתי והפרטני.
המונחים החדשים שבהם השתמשתי היו: פילינג, אינטואיציה וראשוניות (פירס), הארת אספקט ופרדוקס הכללים (ויטגנשטיין), ספונטניות, תפקידים, טכניקות פסיכודרמטיות (מורנו). השתמשתי גם במונחים שלי: מצב תודעה ספונטני ופרדוקס הספונטניות.
באמצעות מונחים אלה מציג המאמר את התשתית התיאורטית לתיאור האופן שבו עובד מצב התודעה הספונטני ככלי טיפולי.

מילות מפתח: ספונטניות, תודעה, תפקיד, קבוצה, פסיכודרמה, ויטגנשטיין.

עַדה מיכל ויינשטיין היא פסיכודרמטיסטית ודוקטורנטית בתכנית לפסיכואנליזה ופרשנות באוניברסיטת בר אילן, מרצה במכללת "מעינות" בירושלים ובמכללה בבית וגן, מנחה ב"שחר של מירב" למחלימים מסרטן, בעלת "חיבור פלוס" – פסיכודרמה בעסקים וקליניקה פרטית. עובדת עם ציבורים שונים, ובפרט עם הציבור החרדי.