מקבץ אביב 2014‎

‫כרך 19 / גיליון # 1 / אביב 2014

‫דבר המערכת

‫"...תפתח בבקשה את הדלת," ביקשו הג'ירפה והאריה ממיץ־פטל הארנב, "אנחנו רוצים‬ ‫לדעת מי אתה."‬

‫"לא אפתח!" צעק מיץ פטל, "זה סוד!"‬

‫מילים אלו, המופיעות בפתח סיפור הילדים הידוע של חיה שנהב, "מיץ פטל", משקפות את‬ ‫הסקרנות העזה של כל יצור חי לעמוד על טיבו של האחר. המסתוריות של הארנב מיץ פטל היא‬ ‫ששולחת את הג'ירפה והאריה למסע של חקירה וגילוי, שבמהלכו הם מתנסים במשחק חמקמק‬ ‫ורווי חדווה של גילוי והסתרה, כאשר הם מתחבאים מאחורי עץ גבוה ושיח רחב, וחושפים לחילופין‬ ‫ראש וזנב. גם מיץ פטל בתורו מגיח ומציץ, נעלם ומתחבא, עד למפגש המהנה בביתו.‬

‫דיאלקטיקה זו, של גילוי והסתרה, המתאפיינת במעברים חוזרים בין חשיפה להישמרות, בין‬ ‫רצון לראות ולהיראות לצורך להתחבא, מגלה את החדווה שמעברים אלה טומנים בכל מערכות‬ ‫היחסים באשר הן. דומה כי בעולם הווירטואלי של האינטרנט היא מקבלת משנה משמעות ותוקף.‬

‫האם יחסים הנרקמים באינטרנט הם בגדר פיצוי ופשרה במקרים שבהם לא מתאפשר מפגש‬ ‫בעולם המוחשי? הייתכן כי המרחב הווירטואלי מציע כר פורה להתייחסויות, השלכות, שיקופים‬ ‫ואפשרויות נרחבות המייצרים קשרים שאינם רק בגדר פשרה, אלא בכוחם גם לפתוח עולמות שלא‬ ‫היו מתגלים בעולם המוחשי? איזה עוצמות, מגבלות, ריגושים וסכנות ממתינים במפגשים בעולם‬ ‫הווירטואלי, ואילו פנים הם עשויים ללבוש בקבוצות המתקיימות באינטרנט?‬

‫שאלות אלו נידונות באינטנסיביות בתרבות הפוסטמודרנית, מאז כניסת האינטרנט לחיי היומיום‬ ‫שלנו, וכעת הן עומדות במרכז הגיליון שלפנינו. מיץ פטל, הג'ירפה והאריה הם קבוצה. לכאורה‬ ‫הכוחות המניעים אותם מנוגדים, אך ניגודים אלה דווקא מזכירים חלוקות תפקידים אופייניות בין‬ ‫חברי קבוצה שונים: בעוד הג'ירפה והאריה חותרים לחשוף את הזהות ה"אמיתית" של הארנב,‬ ‫תוך ניסיון לפלוש לביתו המוחשי, מיץ פטל לא מייצג רק את הצורך להסתתר, אלא גם את העונג‬ ‫שכרוך בכך. התגלגלות העלילה מובילה לשלב שבו כל החיות החברות בקבוצה משתובבות יחדיו,‬ ‫במשחק מחבואים שההנאה בו אינה מוגבלת לעצם הגילוי, אלא מקיפה את כל התנועה שבין גילוי‬ ‫להסתרה:‬

‫פתאום-‬
‫נפתחה הדלת-‬
‫ורגל קטנה,‬
‫לבנה , נחמדה ויפה - הציצה.‬
‫"הנה מיץ פטל!" צעק האריה.‬
‫מיץ פטל שמע את הצעקה ומיד סגר את הדלת.‬
‫"אתה רואה," אמרה הג'ירפה בכעס. "בגללך".‬
‫בכה האריה והבטיח כי לא יצעק שוב. עמדו בשקט וחיכו.‬

‫ואילו בהמשך מתחלפים התפקידים:‬

‫"אבל אנחנו יודעים מי אתה ואתה לא יודע איפה אנחנו,"‬
‫קראו הג'ירפה והאריה.‬

האם יחסים באינטרנט משנים את חוקי המשחק הקובעים מה לחשוף ומה להחביא? או אולי להפך:‬ ‫אולי הקיום במרחב הווירטואלי מאיר חלקים בנו שלא בהכרח נגלים בחיינו המוחשיים? האם‬ ‫הסטינג החדש שמציע המרחב האינטרנטי מצריך להגדיר מחדש את מושג הקבוצה ועוד מושגים‬ ‫הקשורים בה, כמו לכידות, שיתוף, מידור ומנהיגות? האם הוא מאיר באור חדש את הדינמיקות‬ ‫המוכרות של עולם הקבוצות?‬

‫כל אחד מן המאמרים המופיעים בגיליון זה עוסק בהיבט אחר הקשור לשאלות אלו, תוך דיון‬ ‫בסוגים שונים של קבוצות, ובסוגים שונים של תופעות הקשורות בעולם הקבוצות.‬

‫מאמרם של איתי הס ועירית קופפרברג מתאר את תפקיד הקבוצה באינטרנט בהעצמת איכות‬ ‫החיים של אנשים עם לקויות ראייה בישראל. דומה כי לא ניתן לחשוב על אנשים מתאימים יותר‬ ‫לבחינת ייחודיותו של המרחב הקבוצתי הווירטואלי מאשר העיוורים, החסרים חוש מרכזי שפועל‬ ‫במערכות יחסים בעולם המוחשי. מה שבחיי היומיום נחווה אצלם כ"חסר", מקבל משמעות חדשה‬ ‫בעולם הפועל על פי חוקים אחרים, שבו ביטויים שגורים כמו "רחוק מהעין רחוק מהלב" או, "טוב‬ ‫מראה עיניים ממשמע אוזניים" מאבדים את תוקפם ומזמנים חוויות חדשות.‬

‫מאמרו של יוסי טריאסט מציג מזווית תרבותית־חברתית את התמורות שהתחוללו בעידן‬ ‫הפוסטמודרני, בין השאר בשל ההשפעה של המדיום האינטרנטי והרשתות החברתיות. המאמר‬ ‫עוקב אחר האופן שבו הייצוג של הסמכות בא לידי ביטוי בלא מודע ובתרבות של יחסי מנהיגות ‫המון. בכלל זה הוא בוחן שינויים בתפיסה של ייצוגי האב הקדמון, האם הארכאית ויחסי האחים.‬

‫המאמר משווה בין ה-‪ faceless mother‬לבין הפייסבוק, שהוא בחזקת המון שיש לו פנים, או לכל‬ ‫הפחות אשליה של פנים. ההשוואה מסייעת להאיר סוגיות מרכזיות בחברה ובתרבות של ימינו.‬

‫המאמר של רוית ראופמן וחיים וינברג בוחן את האופן שבו הגדרות "מסורתיות", המוכרות‬ ‫לנו מעולם הקבוצות המוחשי, משתנות כשהן משתקפות באספקלריה האינטרנטית. המחברים‬ ‫סוקרים את הגורמים הטיפוליים שיאלום ניסח, ובודקים את תוקפם ותפקודם בקבוצות המתקיימות‬ ‫באינטרנט. מסקנות הבדיקה מובילות לדיון בהבדלים בין הסוגים השונים של מרחבים קבוצתיים,‬ ‫וגם בצורך לבחון מחדש את עולם התיאוריה, לאור ההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות‬ ‫בטכנולוגיה ובתרבות האנושית.‬

‫לבסוף, מאמרה של יעל דורון מספק הצצה ייחודית להתנהלותה של קבוצה אינטרנטית שיש לה‬ ‫גם קיום נפרד בעולם המוחשי. במסגרת המאמר בוחנת דורון שאלות העוסקות בלא מודע החברתי.‬

‫עוד כולל הגיליון את סקירתה של סמדר בן־אשר, המתייחסת לספר העוסק בתחום של יחסים‬ ‫באינטרנט.‬

‫מאמרים אלה מספקים הצצה אל העולם המרתק, החמקמק והמשתנה תדיר של הקבוצות‬ ‫באינטרנט. הם מנסים להתחקות אחר התהליכים הפועלים בחברה דינמית, שהטכנולוגיות שלה‬ ‫מאיצות אותה ומציבות בה אתגרים חדשים בתחום הקשרים האנושיים, הביטוי הרגשי, ההתפתחות‬ ‫של היחיד בתוך הקבוצה, החוויה של הקבוצה אל מול היחיד, והניסיון ללמוד דבר חדש על עצמנו.‬

‫"איך ידעתם?" שאל מיץ פטל את הג'ירפה והאריה, לאחר שחשפו את זהותו.‬
‫"גילינו," אמרו, ויצאו מאחורי העצים.‬
‫"אתה רוצה להיות חבר שלנו?"‬

האם הכרת הזהות היא מה שמאפשר קִירבה? או אולי דווקא המסע אל האחר, הנסתר מעינינו, זה‬ ‫שדמותו הממשית אינה מסמאת את עינינו ואינה עומדת בדרכנו אל המחוזות הפנימיים?‬

‫מלאכת עריכת הגיליון היתה חוויה ייחודית: משני צדי האוקיינוס - בין קליפורניה לישראל‬ ‫- קיימנו בינינו דיונים רבים באמצעות המדיומים השונים של האינטרנט - המייל והסקייפ, הזום‬ ‫והפייסבוק. כך ניסינו לגשר על המרחק בין המקומות שבהם נטוע הקיום המוחשי של כל אחד‬ ‫מאיתנו. תהליך העבודה המחיש לנו שוב עד כמה המרחק הגיאוגרפי אינו מגביל עוד בימינו, וכי‬ ‫אפשר לנהל ממרחק דיון שוטף, כמו זה שדרשו התכנים השונים של המאמרים, ותהליך קיבוצם‬ ‫יחדיו בגיליון הנוכחי. אנחנו שמחים להגיש לקוראות ולקוראים של מקבץ את התוצר המוגמר.‬

‫איננו משלים את עצמנו ואיננו מתיימרים לטעון כי הקפנו במלואו את הנושא המורכב והעשיר‬ ‫שבו עוסק הגיליון. למעשה, דומה כי סיפקנו רק הצצה חטופה אל העולם האינסופי של קבוצות‬ ‫באינטרנט. אך אנחנו תקווה כי יש בכוחה של הצצה זו כדי להגביר את הסקרנות, ואולי גם לעודד‬ ‫המשך עשייה - בתחום הטיפול, במחקר ובשיח החברתי.‬

‫שלכם,‬

‫חיים וינברג ורוית ראופמן‬