מקבץ נובמבר 2017
תוכן
דבר המערכת
אנו שמחים להציג בפניכם גיליון נוסף של כתב העת מקבץ, המכנס אוסף מאמרים מגוון. לפני שנתאר את המאמרים, נרצה לשתף אתכם מעט במתרחש מאחורי הקלעים. מאחורי פרסום כתב העת נמצא מנגנון שלם, הכולל מחברים ומחברות, סוקרות וסוקרים, מערכת, עורכת לשונית ועורך גרפי. בנוסף יש לנו מנהלת אדמיניסטרטיבית (מטעם העמותה), בית דפוס, גוף משווק וגורמים שונים, הקשורים להעלאת המידע לאתר האינטרנט של העמותה ולספריית האינטרנט הבינלאומית JSTOR .
בתקופה האחרונה השקיעה המערכת מאמצים רבים כדי להפוך את התהליך, מהגשת המאמר ועד פרסומו, לשיטתי יותר, במטרה ליצור תהליך בהיר ויעיל לכל המעורבים בו. במסגרת זו ערכנו חומרים המבהירים למחברים את דרישות הסף לגבי צורת ההגשה והכללים האקדמיים שבהם אמור מאמר לעמוד כדי להתקבל למקבץ. המתעניינים יוכלו למצוא את הכללים וההנחיות הללו באתר העמותה. אחד השינויים שהכנסנו היה רענון רשימת הסוקרים והכנסה של סוקרים חדשים, ששמותיהם מופיעים בתחילת הגיליון. אנו מודים לסוקרים היוצאים וגם לסוקרים החדשים על עבודתם הקפדנית בסקירת המאמרים. הסקירה כוללת שיפוט של כל מאמר על פי קריטריונים מסוימים, והתייחסות ביקורתית לטקסטים עצמם. רוב המאמרים אמנם מקוריים ומוגשים לפרסום ראשון במקבץ, אך יש מגמה של הגשת מאמרים שכבר פורסמו באנגלית, ואלה עוברים סקירה ככל מאמר אחר. המעוניינים לסקור מאמרים למקבץ מוזמנים לפנות אלינו. מספר המאמרים המוגשים למקבץ עולה, ואנו כבר עוסקים בהכנת הגיליון הבא.
בישראל, ובעולם בכלל, נערכים מעט מאוד מחקרים אמפיריים על עבודה קבוצתית. מאמרם של ד“ר אופיר לוי, ד“ר ולאד סבטליצקי, סרגיי זוסמנוביץ, אלי פרשה וד“ר איל פרוכטר, “שילוב בין טיפול קבוצתי ממוקד טראומה וטיפול באמנות עם לוחמים שנחשפו לאירועי לחימה טראומתיים“, אשר פותח את הגיליון הזה, יוצא דופן בכך שנעשה בו שימוש במגוון כלי מדידה והערכה, המאפשרים הצגת ממצאים כמותיים.
מאמרה של ד“ר טל שוורץ - שכותרתו, “יצירתך לי מבט וחלון וראי“ היא פרפראזה על שורה משיר של לאה גולדברג - עוסק בתופעת ההדהוד, ומתאר אף הוא שילוב של גישות: הטיפול באמנות והאנליזה הקבוצתית.
כמו שני המאמרים הקודמים, גם המאמר השלישי עוסק בהבעה ויצירה. מאמרן של תמי גינזבורג ומרים שפירא, “הקייטנה השביעית של ילדי כפר עציון“, מציג את האפשרות לראות בשכול הקולקטיבי מקור לחוסן וצמיחה, ומתאר חוויה חד פעמית שבה נפגשו ילדי כפר עציון כבוגרים. לסדנה זו, שבה לראשונה נפגשה קבוצה זו עם הנחיה מקצועית, לצורך תהליך של עיבוד משותף, היו גם איכויות תרפויטיות.
מאמרן של עינת קאופמן, אירית קמינסקי ואורית אבן שושן־רשף, “הקול השלישי של הלא מודע החברתי“, מתאר תהליך של התנסות בביבליותרפיה קבוצתית מזווית הראייה של המשתתפות בקבוצה, שבמהלכו משמש הטקסט כ“אחר שלישי“ המעלה תמות מתוך הלא מודע החברתי. המאמרים הנוספים בגיליון זה מדגישים את מקומו של המנחה בתהליך הקבוצתי.
מאמרה של עדית קאופמן־סטרול, “מהדרה להאדרה ובחזרה“, מתמקד במנחים, ובודק כיצד משפיע המערך הקבוצתי עליהם ועל האופן שבו הם נתפסים בעיני הקבוצה: כזרים מודרים או זרים מואדרים.
מאמרו של ד“ר אלון אורן, “מנחה וקבוצה כיחסי הורה־ילד המשתנים עם השנים“, עוסק באינטראקציה בין מנחה וקבוצה, תוך שימוש במודל מטאפורי של חמש רמות התפתחות בקבוצה, ותיאור התערבויות המנחה הרצויות על פי מודל זה.
מאמרה של אפרת ציגנלאוב, “סייג לחוכמה שתיקה“, מציג כוחות אנטי־קבוצתיים ופרו־ קבוצתיים בניסיון להבין את התהליכים המתרחשים בקבוצה, והתפקידים המתקבעים בה כהיבטים סימבוליים של תהליכי היטמעות או התבדלות בהקשר של החברה החרדית. המאמר דן בסגנונות הנחיה שונים המאפשרים זרימה של תנועה בין הכוחות הללו.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה!
טל אלון וד"ר דניאל ווייסהוט
