מקבץ - ספטמבר 2019

דבר המערכת
בגיליון הנוכחי מתפרסמים מאמרים שעיקרם הסתכלות דואלית – זווית אחת על הפרט, וזווית נוספת על ההקשר הרחב שבתוכו הוא פועל, ובמסגרתו הוא משפיע ומושפע לאורך זמן. החיבור בין שתי הזוויות יוצר הקשר של חברה ותרבות, ומחדד תופעות שונות שהן תולדה של הדהוד הדדי. אלה באות לידי ביטוי במושגים כמו המטריצה, הנרטיב הקולקטיבי, השעיר לעזאזל ואירועים של התאהבות בקבוצה. את המאמר הראשון בגיליון חיבר ד"ר רובי פרידמן, שגם זכה השנה בתואר "יקיר הקהילה". גרסה מוקדמת של המאמר, שכותרתו "ליבה של האנליזה הקבוצתית שלי: מעבר לדחייה, לתהילה ולמטריצת החיילים", הוצגה באנגלית ב-2018 כהרצאה במסגרת "הרצאות פוקס", אירוע המתקיים אחת לשנה בלונדון. דרך תיאור קבוצה טיפולית מתאר המאמר מצבים בין-אישיים וחברתיים שבהם ניצב היחיד במרכזה של מטריצה שהיא גדולה ממנו, הנושאת איכויות בין-אישיות ותרבותיות. תיאורו של פרידמן מדגיש את העוגנים הרגשיים שמבטאים בתהליכים אלה את צורכי ההשתייכות של הפרט, ואת החרדות שלו מפני דחייה. המאמר הבא נוגע באותו מושג, ומראה כיצד נרקמות החוויות המשותפות של משתתפים ומטפלים קבוצתיים לכדי מטריצה משותפת. במאמר "מטריצת הניצולים: חווייתם של מנחי קבוצות טיפוליות וגדולות לניצולי שואה" מציג ד"ר יוסי לובלסקי מחקר איכותני על חוויותיהם של מנחי קבוצות טיפוליות (קטנות) וקבוצות גדולות העובדים בעמותת "עמך". מחקרו מתחקה אחר מרכיביה השונים של המטריצה בקבוצות השונות, ואחר מאפייניהן הייחודיים של הקבוצות הפסיכואנליטיות לניצולי שואה. מאמרה של ד"ר אפרת ציגנלאוב, "הכרת הנרטיב הקולקטיבי של ה'אחר' בקבוצות דיאלוג", מתאר אינטראקציה מסוג שונה המתקיימת בין משתתפות בשתי קבוצות קונפליקט. המאמר מציג מודל של עבודת דיאלוג המספקת מענה למגבלות המרכזיות של קבוצות דיאלוג המתנהלות על פי גישת ה"מגע", ומראה כיצד מודל זה מייצר פלטפורמה טובה לדיאלוג עמוק ומשמעותי. מחקרה האיכותני משלב תצפיות וראיונות חצי מובנים, ועושה שימוש גם באמצעי ויזואלי מבוסס אמנות. מאמר נוסף מתמקד בקירבה שנרקמת בין שני חברי קבוצה, בזכות ואולי למרות היותם חלק ממכלול גדול יותר, של קבוצה אנליטית עובדת. במאמר "התאהבות בין משתתפים בקבוצה: אתגר לאנליזה הקבוצתית" מדגישה ליאת ורהפטיג ארן את הערך של התאהבות בין שני משתתפים בקבוצה, ומראה כיצד היא יכולה לשמש כאובייקט "פוסט-אדיפלי" בעבור שאר המשתתפים באותה קבוצה, ולחזק את הכרתם בכך שהם ראויים להיות אובייקטים של תשוקה ואהבה. המאמר מתייחס גם לתפקידו של המנחה במצבים כאלה, ובהשפעתה של ההעברה הנגדית שלו. הוא בוחן את האפשרות לאנאקטמנט מצד המנחה, ובתרומתו לחשיפת מצבי עצמי חדשים וחומרים לא מנוסחים בקבוצה. היבט רגשי רב עוצמה אחר בקבוצה מוצג בגיליון דרך העיסוק בתופעת השעיר לעזאזל, במאמרו של ד"ר אלון אורן, "השד הכחול הגיע לכיתה: השעיר לעזאזל ופוטנציאל ההתפתחות שהוא מזמן לקבוצה". המאמר בוחן את תופעת השעיר לעזאזל המציבה את היחיד במרכזה של התחוללות קבוצתית לא מודעת, ומראה כיצד התבוננות משותפת בתופעה, והתמודדות איתה, יכולות להוציא אל הפועל את פוטנציאל ההתפתחות שהיא טומנת לקבוצה. עוד ממחיש המאמר כיצד ניתן לשאול יסודות מעולם התוכן של קבוצות ומשפחות לצורך הבנה של תהליכים קבוצתיים המתרחשים במערכות חברתיות שונות, כמו בית הספר, ולבסס תכניות התערבות מתאימות. עד כאן לגבי הגיליון הנוכחי. בינתיים קיימה העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי את הכנס המדעי השמיני בכותרת "הבטוח והמתהווה במרחב הקבוצתי". כנס זה היווה השראה לחשיבה וכתיבה אקדמית. בימים אלו אנו שוקדים על הכנת גיליון מיוחד של מקבץ עם מאמרים המבוססים על ההרצאות שניתנו בכנס. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה! טל אלון & ד"ר דניאל ווייסהוט