מקבץ סתיו 2013

גיליון 18.2/ סתיו 2013

דבר העורכת

עמיתים יקרים,

גיליון סתיו 2013 של כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי הוא הראשון שיצא מקוון ויופיע במקביל בדפוס, כחוברת, וגם באתר העמותה, פתוח לכל קורא ומתעניין.

ככתב העת של העמותה, התבסס מקבץ כבעל תפקיד חשוב בעיצוב זהותם המקצועית של המנחים והמטפלים העובדים בקבוצות השונות, וגם אלו המלמדים ומכשירים את עתודת המנחים במוסדות ההכשרה השונים. פתיחת כתב העת לציבור הרחב היא סמן לחוסן הקבוצה באותם ממדים שטגיפל וטרנר מתארים כביטחון של קבוצה בזהותה הייחודית, ביציבותה, בכבוד שהיא רוחשת כלפי עצמה פנימה, ובכבוד שלתחושתה רוחשת לה הסביבה (Tajfel & Turner, 1986).

אחד מתפקידיו של כתב העת הוא להאיר את העבודה עם קבוצות, את עקרונותיה התיאורטיים ואת הפרקטיקות השונות שלה, ובה בעת להרחיב בכל פעם את הפרספקטיבה שלה. הגיע הזמן להפסיק להצטמצם לגבולות הנוקשים שמקורם בדרך כלל באימוץ הקלאסיקות התיאורטיות של מחצית המאה הקודמת, ולהרחיב את טווח המבט לתחומים חדשים של ידע מקצועי שונה ואחר. המנחים והמטפלים העובדים בקבוצות מרגישים שהם בטוחים מספיק בידע המקצועי שנרכש בתהליכי ההתנסות והלמידה המתמשכים על מנת לחרוג מן המקום האישי והבטוח, ולקחת חלק בפורומים של קבוצות ואסכולות שונות. במפגשים אלה הם הולכים ומפתחים את היכולת להכיל באופן אינטגרטיבי, הרמוני – ולעתים גם דיסהרמוני ומאתגר – רעיונות, תפישות והבנות שמקורם בקבוצות פרופסיונאליות אחרות.

כל חלקי הגיליון הנוכחי מבוססים על תפישה זאת. שלושה מן המאמרים המתפרסמים בו נכתבו במשותף על-ידי צוות בין-מקצועי המביא לבמת מקבץ את פרי עבודתו האינטרדיסציפלינרית. הרצאתה של גילה עפר, המובאת גם היא בגיליון, הוצגה בכנס שאורגן בידי שלושה גופים שונים, משלוש אסכולות נפרדות. גם סקירות הספרים המובאות בגיליון הנוכחי עוסקות בתהליכי טיפול מנקודות מבט המפגישות גישות וטכניקות שונות: טכניקות טיפול אנליטיות עם עבודה קבוצתית, תיאוריה דינמית התייחסותית עם הטמעה של התערבויות, וטכניקות עבודה ממודלים רבים ומגוונים (התנהגותיים, קוגניטיביים, התנסותיים ומערכתיים). נראה כי היכולת להיפתח לחידושים – לעתים להובילם, לעתים לחבור אליהם, ולעתים פשוט להכיר בקיומם – היא המאפיינת את איש המקצוע בעולם הפוסטמודרני שבו הבסיס המוסרי ליחסים בין בני אדם הוא ריבוי של אופני שיח, קיום דיאלוג פתוח, ואימוץ פלורליזם מחשבתי הרוחש כבוד לאחר ומקבל אותו על אחרותו, כאורח רצוי בבית (גורביץ וערב, 2012).

את הגיליון הנוכחי פותח מאמרה של יעל דורון על חלומות בקבוצה הגדולה. מאמר זה מתייחס לכנס "היחיד והקבוצה במרחב הפגיעוּת המשותף" שנערך הקיץ בישראל. בכנס התקיימו שני מפגשים של קבוצה גדולה שמנתה 450 משתתפים, ובמהלכה סופרו שני חלומות שנגעו לרובד הלא מודע החברתי, הכולל פחד משינוי וחדשנות, וחשש לאבד את הקול והזהות האישיים. רשמים מתוך התהליך המורכב, שבו מתחילה הקבוצה הגדולה לפעול בתקווה ואופטימיות, וממשיכה באווירה של התגוננות ופחד מהתפרקות בשל הקושי להכיל את השונה, המוזר והחדש, מתוארים במאמר זה מנקודת המבט הסובייקטיבית של הכותבת, המציגה גם תובנות תיאורטיות ואישיות.

הרצאתה של גילה עפר בנושא "פסיכואנליזה ואנליזה קבוצתית: מפלצות, רוחות וחסרי ודאויות – דיון במרחב משותף", הוצגה כהרצאת הפתיחה באותו כנס. את הרוח האינטגרטיבית הביא איתו גם האורח המרכזי – פרופ' לוּאיס ארון. לארון ידע תיאורטי והיסטורי נרחב מאוד בנושא התפתחות הזרמים השונים בפסיכולוגיה, וכושר מיוחד לראות את השלם הטיפולי כגדול בהרבה מסכום חלקיו. בדבריה מתארת עפר את החיבור בין אנשי הטיפול הקבוצתי לאנשי הטיפול האינדיבידואלי בגישה האינטרסובייקטיבית. היא סוקרת את ההיבט התיאורטי שעליו כותב ארון – את האופן שבו נשלטת החברה שלנו בידי מושגים בינאריים דיכוטומיים, כמו הגיון לעומת רגש, ריאליזם לעומת רומנטיות, פרימיטיביות לעומת תרבותיות, וגם את הדיכוטומיות שתיאוריות מגדירות. דוגמאות מן העבודה הטיפולית המוצגות במאמר ממחישות כיצד פירוק החשיבה הבינארית מאפשר למטפל בקבוצה לנוע בין הפסיכותרפיה לפסיכואנליזה, בין הפסיכואנליזה ההתייחסותית לתיאוריה של יחסי אובייקט, ובעיקר בין הפסיכואנליזה הפרטנית לאנליזה הקבוצתית, תוך איתור הדמיון וכיבוד ההבדלים ביניהן.

במאמר "להכניס ללב זה מסוכן – בדידות וכמיהה לקשר בקרב נשאי HIV" מתארים מרים לוינגר, יואב לוריא וזהבית שפיצר עבודה קבוצתית עם משתתפים בקבוצה לנשאי איידס המתמודדים עם תחושה של בדידות וכמיהה לקירבה ולהתנסות במגע רגשי. היחסים הבין-אישיים שנוצרו בקבוצה, התמות שהעלו משתתפיה, והתובנות שמציגים הכותבים מעשירים את גוף המחקר המתפתח בתחום של קבוצות מודרות, ויכולים לסייע רבות למטפלים בהן.

מאמרן של נצחיה בינדר, חגית רובין ורבקה ניר-שפריר, שכותרתו "מילים, מחשבות ומחשב: התערבות טיפולית קצרת מועד עם הורים שכולים נפגעי פעולות איבה", מתאר עבודה קבוצתית עם הורים שכולים שאיבדו את ילדיהם בפיגועי טרור לאומי. העבודה עם הקבוצה התנהלה תוך שילוב בין שלוש דרכי עבודה שונות: שימוש במחשב, ביבליותרפיה ועבודה קבוצתית. בתהליך הקבוצתי מצאו המשתתפים אפשרויות חדשות לביטוי רגשי דרך סיפור האובדן באמצעות הביבליותרפיה והמחשב. הגישה האינטגרטיבית אפשרה לספק להם תמיכה, גם בקשיים הרגשיים וגם בקשיים הטכניים, בתוך מפגשי הקבוצה וגם מחוץ להם. הקבוצה עודדה את משתתפיה להתנסות בכתיבה ככלי להנצחת יקיריהם ולביטוי רגשי של תכנים שנחסמו בעבר, והמחשב שימש ככלי נוסף לתקשורת אישית ובין-אישית. תרומתו של המאמר טמונה בהצגת היכולת של המטפלים להתאים את דרך הטיפול למציאות החיים המעלה קשיים טכניים, ולמנף במפגשים את ההתמודדות עם קשיים אלה למסגרת עבודה קבוצתית יצירתית חדשה.
הדס לוי כותבת על "פענוח הסוד של הצופה: השימוש במדיום הקולנועי ככלי בעבודה עם קבוצות". בהמשך להתפתחות הכיוון הטיפולי של הסינמתרפיה, ראיית ההיבטים ביחסי מטפל מטופל וייצוגם בקולנוע (נצר, 2013), מתארת לוי את הפוטנציאל התרפויטי הגלום בשימוש בקטעי סרטים ככלי המקדם את מטרות הקבוצה ואת התהליכים המתרחשים בתוכה. המאמר דן בסוגיות ודילמות הכרוכות בהפעלת הכלי הזה ובשימוש בו בעבודה הקבוצתית, ומציג דוגמאות מתוך עבודה בקבוצות שונות.

הגיליון נחתם בסקירה של מאמר וספר. דב הדרי סוקר את מאמרה של נורקה מלברג על התערבויות קבוצתיות המבוססות על מנטאליזציה עם מתבגרים החולים במחלות כרוניות. המאמר מתאר את השימוש והיישום הקבוצתי של תרפיה מבוססת מנטאליזציה אצל מתבגרים הסובלים ממחלה כרונית, ונדרשים להפגין משמעת עצמית וצייתנות בכל הקשור למשטר של תרופות. במרכז המאמר נסקר מוצג מודל ה-MBT-G, המשלב מרכיבים של קוגניציה ופסיכודינמיקה עם יסודות התפתחותיים, ובכלל זה מערכות של תמיכה משפחתית וחברתית.

בנושא המנטאליזציה עוסק גם הספר שפרקים מתוכו סוקרת חוה קדוש. מנטאליזציה מוגדרת כפעולת חשיבה המאפשרת לאנשים לבחון את חוויותיהם בעת התרחשותן, לתרגמן למבנים מנטאליים וקוגניטיביים, ולהסיק מהן תובנות ומסקנות לגבי מצבם. טיפול קבוצתי המבוסס על מנטאליזציה נועד לייצר טיפול מבני ודינמי. הסקירה מתארת את ההכנה להקמת הקבוצה, את תפקיד המנחה והפרוטוקול המובנה של ההתנהלות הטיפולית בקבוצה, ואת הטיפול הפרטני שמלווה את המטופל. כמו כן מוצג המסד התיאורטי של הטיפול במנטאליזציה בהקשר של אסכולות אחרות מתחום הפסיכולוגיה.

בגיליון 18(1) של מקבץ (אביב 2013) נשמט בטעות שמה של רחל יעקובוביץ שתרגמה את סקירת הספר "טראומה וארגונים" מאת ארל הופר, אותה כתב ד"ר ברוס אופנהיימר. אנחנו מתנצלים בפני רחל יעקובוביץ ומודים לה בהזדמנות זאת גם על התרומה הכוללת שלה לעמותה, הנעשית כולה בהתנדבות.

את עריכת הגיליון הבא של מקבץ, שיצא באביב 2014, יובילו שני אורחים עמיתים: חיים וינברג ורוית ראופמן. החוברת המתוכננת תתמקד בקבוצות מקוונות: קבוצות תמיכה, דיון, פורומים, קבוצות טיפוליות באינטרנט, וכן ברשתות חברתיות: פייסבוק, טוויטר וכדומה. המאמרים השונים יבחנו את התהליכים הפסיכולוגיים והקבוצתיים האופייניים לקבוצות אלו. המערכת פתוחה לקבל מאמרים המבוססים על פרקטיקה, מחקר, תיאוריה, תיאור התנסויות, סקירות ספרותיות או שאלות אתיות ויישומיות העולות מפתיחת הערוץ של ההנחיה המקוונת.

לבסוף, תודה לרונית שי שליוותה את הדיונים על העלאת מקבץ לאתר העמותה ותרמה רבות מהידע ומתפישת העולם שלה, לרות אופיר, החלוצה שאיתה נעבור את חבלי הלידה של הפרסום המקוון, ליושבי ועד העמותה, דניאל ויסהוט וחוה קדוש, המלווים אותנו ומעניקים לנו רוח גבית טובה, לסוקרים המקצועיים הרבים שקראו את המאמרים ותרמו הערות לשיפורם, לדפנה רוזנבליט, העורכת הלשונית המלווה אותנו בנאמנות ובמקצועיות, ולחברי המערכת השותפים לעשייה.

ד"ר סמדר בן אשר

עורכת "מקבץ"