מקבץ - דצמבר 2019

תוכן
דבר המערכת
גיליון זה של מקבץ מוקדש לכנס המדעי השמיני של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי, שהתקיים באוקטובר 2019, תחת הכותרת "בין הבטוח למתהווה בעבודה קבוצתית״. לשמחתנו, רבים מכם נענו לקול הקורא, ובכנס הוצגו קרוב למאה הרצאות וסדנאות. חלק מהמאמרים, פירות הכנס הזה, מופיעים בגיליון זה, ואחרים יפורסמו בגיליונות הבאים. כל אחד מהמאמרים בגיליון עוסק, באופן זה או אחר, באפשרות לתת מילים לדברים שלא נאמרים ולא מדוברים. דיוניהם ממחישים כיצד האפשרות לנסח במילים את מה ש״אינו ניתן לניסוח״, מעניקה לדברים תוכן ומשמעות שגלומה בהם עוצמה של התפתחות, וכוח לרקום קשרים בין־אישיים, חברתיים וארגוניים. בעזרת מתודות ייחודיות של הבעה ויצירה, ונוספות, מגדירים המאמרים את התנאים הדרושים לצורך קשירת אינטראקציה אפקטיבית בתהליך הקבוצתי.
המאמר הראשון, "העלאת גובה התשלום והשפעתה על החסר ועל האיווי האנליטי בקבוצה טיפולית לגברים הומואים״, של אילן רוב־שאנן וברק תור, מבקש למלא חסר הקיים בספרות המקצועית בתחום הדיון בהשפעת התשלום על הסֶטינג הטיפולי, והבנתו כאקט הנושא משמעויות אנליטיות. המאמר נכתב מתוך גישה לאקאנייאנית, הרואה בחסר תנאי לתנועה בכיוון האיווי, ודן בתנאים שבהם מייצר התשלום הכספי בטיפול חסר או סירוס סמלי, והדיבור מחסיר מהסיפוק שמייצרים הסימפטומים. בקבוצה המתוארת במאמר, העלאת גובה התשלום אילצה את המשתתפים להכריע: האם להישאר בקבוצה ולהסכים לשלם יותר, בכסף ובדיבור, או להמשיך לדבוק בסימפטום, ואז לעזוב את הטיפול ולהפסיק לשלם.
במאמרה "בין חיים ומוות בקבוצות ביבליותרפיה״ עוסקת ד״ר דנה פריבך־חפץ באתגרים הכרוכים בהתמודדות עם מותו של חבר קבוצה, ובמשאבים העומדים לרשות הקבוצה והמנחה בעת התמודדות כזאת. המאמר מתאר שתי קבוצות לטיפול ביבליותרפי בניצולי שואה, ומשתמש במקרה הקיצון של התנדנדות בין חיים ומוות כדי להראות את כוחו של הכלי הביבליותרפי לאפשר "נגיעה עדינה, עשירה ומנחמת במה שלא אחת קשה ואף בלתי אפשרי לדבר אודותיו במישרין״. הוא מראה כיצד יכולה הקבוצה לשמש כמשאב התמודדות רב־עוצמה עם אבל, ועם טלטלות נוספות בחיי קבוצה.
במאמרן "שזירת EMDR להנכחת משאבים בעבודה קבוצתית עם נפגעות תקיפה מינית: סיפור הגיבורה בשישה חלקים״ מתארות נעמי רביד ודורית סגל מודל של טיפול קבוצתי שפיתחו, המציג יישום של תיאוריית עיבוד אינפורמציה בצורה אדפטיבית (AIP) במסגרת טיפול EMDR קבוצתי. יישום זה מאפשר לקיים תהליך ממוקד ושלם של עיבוד התמודדות עם קושי ועם הקהיה של כאב, על ידי יצירת מאגר משאבים משותף ורשת תמיכה הדדית. רשת התמיכה הזאת מאפשרת למשתתפות לחבור למשאביהן האישיים, כמו גם למשאבי הקבוצה כולה, ולקבל מהם כוחות של הבעה ויצירה החיוניים להתהוותו של קשר מרפא.
במאמר "׳מופעי מדיאה׳ בקבוצות: התנועה בין רכות ותוקפנות בקרב נשים בקבוצות״ מציע שלמה פלסנר התבוננות חדשה על האופן שבו נשים מביעות את עצמן בקבוצה בעלת רוב נשי. דיונו משלב בין תיאוריות קבוצתיות ותיאוריות פמיניסטיות, וטובע מונח חדש: "מופעי מדיאה״. מונח זה מבטא ארבע דרכים שונות שבהן נוכח הזעם על דיכוי נשי בלא מודע הקבוצתי, אך לא מקבל ביטוי מפורש בדיבור. את המופעים הללו מדגים המאמר דרך תיאורי מקרה של דינמיקה קבוצתית, המראים כיצד הזעם מקבל משמעות כאשר הוא מצליח להתנסח במילים.
המאמר של ד״ר ציקי כהן, "הקבוצה כצורה חברתית: עיון במרחב הקבוצתי מנקודת מבט סטרוקטורלית״, מתחקה באמצעות המושגים הסטרוקטורליסטיים אחר המתח השורר במרחב הקבוצתי בין היסוד הבטוח והיסוד המתהווה. הזווית הסטרוקטורלית, המבחינה בין צורה ותוכן, מתמקדת בהשפעות של המרכיבים הצורניים המאפיינים מרחב בין־אישי מסוים על החוויה הפנומנולוגית ועל דפוסי האינטראקציה המתפתחים בתוכו. המאמר מבהיר מדוע כל קבוצה אנושית המבקשת לתפקד ביעילות - החל מהקבוצה הקטנה ועד הקבוצה במובנה כשבט, קהילה או חברה - זקוקה לחשיפה משתנה ולאינטראקציה מיטיבה בין היסוד הבטוח והיסוד המתהווה בתוכה.
המאמר החותם את הגיליון מציג דיון בראייה ארגונית־מערכתית. במאמר "שיתוף פעולה בין ארגונים ללא כוונות רווח: ברכה וקללה״ (אשר גם כן עבר שיפוט אנונימי) מתאר
ד״ר דניאל ווייסהוט קשיי התמודדות שהתעוררו במהלך פרויקט משותף שקיימו העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי וארגון "פסיכואקטיב״ בתהליך הבנייה של "לדעת/לא לדעת: סדרת ימי עיון וסיור״. המאמר מבהיר מדוע, כאשר רוצים ששיתוף פעולה יישא ברכה ולא ימיט קללה, מומלץ לכל ארגון ללמוד את דרך הפעולה של הארגון האחר, למצוא דרך להתייחס להבדלים הארגוניים כאל משאב, ולערוך תיאום ציפיות שיתבסס על בירור של הנחות סמויות, הנעוצות בתרבות הארגונית על מישוריה השונים (היררכיה, יחס לכסף ועוד).
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה!
טל אלון וד"ר דניאל ווייסהוט